מכת המוות של רוני דניאל
הפרשן הצבאי של חדשות 2 מייצג את ישראל של פעם, זו שחשבה שעם כוח אפשר לשנות את המציאות. בניגוד אליו, הציבור הישראלי התבגר והתפכח מאז

אלמלא עסקנו במלחמות והרס ונפגעים, אפשר היה לומר שיש מידה לא מבוטלת של רומנטיות בגישה הרוני-דניאלית. במובן מסוים התפיסה הביטחונית שלו, כפי שבאה לידי ביטוי בחזרה האין סופית שלו על המנטרה שחייבים להנחית מכת מוות על החמאס, מעוררת געגועים לימים אחרים. ימים שבהם עוד האמנו כולנו שאנחנו, הטובים, ננצח בגדול את הרעים.
ואכן, המספרים מדברים בעד עצמם. נתוני הרייטינג של חדשות 2 נושקים ל-30 אחוז כבר ימים רבים, אף שחדשות ערוץ 10 עושים עבודה מצוינת ויש להם עתונאים רציניים וחשובים ואין אינפורמציה שתצפו בה בערוץ 2 שלא מדווחת גם בערוץ 10. ובכל זאת, נתוני הרייטינג שלהם רחוקים מאלו של חדשות 2. רוני דניאל הוא אחת הסיבות לכך. גם אהוד יערי וכמובן שאמנון אברמוביץ'.
בניגוד לכל מה שניתן היה לצפות, הציבור מעדיף את שיער השיבה. לפתע התהפכו היוצרות והעדיפות עברה לעיתונאים הוותיקים, השועלים של הרבה קרבות קודמים, שצברו ותק וניסיון ו"הם יודעים בדיוק על מה הם מדברים". את השובבות ורוח הנעורים משאירים לאינטרנט ולרשתות החברתיות. כאשר מדובר על חדשות, אנחנו רוצים את העולם הישן. את הסדר הטוב שלפיו מי שרוצה להתעדכן במה שקורה באמת, צריך להקשיב לעתונאים. הם הסמכות.
ויש גם חזרה של העיתונות האותנטית. זו שהיא נטולת פוזות, לא מקפידה על מראה חיצוני מלוקק, לא מנסה לומר בהכרח את מה שהציבור רוצה לשמוע. כאן יתרונו הגדול של דניאל. יש לו תפיסת עולם, יש
כולנו היינו כאלו פעם, לפני שנים רבות ומלחמות ומבצעים רבים. רובנו סברנו שאפשר לשנות באמצעות כוח את המציאות. חייבים להודות שהחיים היו אז הרבה יותר קלים. התבגרנו מאז. התפכחנו. היום אנחנו יודעים שהסיפור מורכב ומסובך, ואולי אפילו ללא פתרון - ודאי כל זמן שרבים מאד חושבים בדיוק כמו רוני דניאל. ובכל זאת, בסקרים אחרונים שנעשו תמך רק 30 אחוזים מהציבור בכניסה קרקעית לרצועת עזה. זהו מהפך תודעתי עצום, שהושג בעיקר אחרי "עופרת יצוקה", אבל לא רק. עדיין מוקדם לנבא מה ייצרב בתודעה הקולקטיבית אחרי "עמוד ענן". יכול להיות שתהיה זו ההכרה שכל מה שאפשר זה רק להשיג תקופה של שקט. לא יותר.