עוד לא חטפנו מספיק
הגיע הזמן להודות - אנחנו עדיין לא מוכנים לשלם מחירים כואבים, אבל ממש כואבים, כדי להכניע את הזרוע הצבאית האיראנית שהוקמה בעזה
המכות שהורדנו על החמאס אמנם כואבות, אך אינן כואבות מספיק. החמאס אמנם חטף, אך גם החטיף. הדרום חטף קשות ותושבי גוש דן ואזור ירושלים נכנסו לטווח הטילים. ההחלטה על הפסקת אש היתה טעות, אך נראה כי האופציות האחרות שעמו בפני נתניהו לא היו מזהירות. זאת מכיוון שכולנו, כאומה, עוד לא החלפנו דיסקט.
כניסה קרקעית נרחבת לרצועה הייתה גובה קורבנות רבים. החמאס הפיק את לקחיו והוא ערוך טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים. דוח גולדסטון עשה את שלו וחופש הפעולה של צה"ל, כפי שראינו בפעולות האוויריות, מוגבל מכפי שהיה לפני ארבע שנים. אלא אם כן נחליף דיסקט.
רשת הפייסבוק, המרואיינים מהדרום והתחושה הציבורית מלמדים כי רבים מתנגדים להפסקת אש ורוצים להמשיך ולהכות בחמאס. הבעיה היא שרבים מאותם אנשים שדוחפים כעת את נתניהו, ברק וליברמן להיכנס קרקעית לעזה, יהיו אלו שיתקפו אותם לאחר נפילתם של עשרים, שלושים או שבעים חיילים.
הביקורת שמוטחת כעת בהנהגה שלנו על כך שאינה החלטית ואמיצה מספיק אמנם נכונה, אלא שהבעיה אינה טמונה רק במנהיגות, אלא גם בציבור שמצפה לתוצאות חותכות ומהירות - ובלא עלויות. מדינה שמוציאה חצי מיליון אנשים לרחובות בגלל מחירי הקוטג', לא בנויה להכריע ארגוני טרור נחושים שמוכנים להקיז גלונים מדמם שלהם בכדי להקיז טיפה של דם יהודי. עלינו להחליף דיסקט.
אם יש טעות גדולה שבנימין נתניהו עשה בשבוע האחרון בפרט, ובעשור האחרון בכלל, הרי שמדובר בכך שהוא טרם נשא נאום דם, יזע ודמעות מכונן שיסביר לאזרחי ישראל את האמת המרה: אין פתרונות קסם. אבן שטיפש אחד זרק למים, אלף חכמים לא יצליחו להוציא. מחדל אוסלו ומחדל הנסיגה מציר פילדלפי סיבכו את ישראל במציאות אסטרטגית עגומה. על אסון אוסלו והקמת אוטונומיית הטרור של ערפאת שילמנו בחיי 1,500 איש. במבצע "חומת מגן" ולאחריו הצלחנו להכריע את טרור המתאבדים ופיגועי הירי. צה"ל והשב"כ הוכיחו שיש פתרון צבאי לטרור. הפיגוע אתמול הוא היוצא מהכלל שמוכיח את הכלל.
המציאות העגומה היא שברצועת עזה נבנתה זרוע צבאית איראנית מחומשת היטב ומחופרת מאחורי המכשול המורכב ביותר: נשים, זקנים וילדים. אנחנו יכולים לצאת למבצעים חלקיים, להרוג כמה מאות מחבלים ולהשיג הפסקות ודחיות אש זמניות. או שאנחנו יכולים להחליף דיסקט. ולהחליף דיסקט אומר להבין שאי אפשר לפתור את בעיית החמאס
כמו במלחמת לבנון הראשונה, וכמו באינתיפאדה, אם נתניהו והממשלה יורו לצה"ל לפעול בעוצמה, הקונצנזוס הישראלי ייקרע לגזרים. עמותות שמאל ישראליות ובינלאומיות וחלקים רחבים מהתקשורת והאקדמיה בישראל ובעולם יהפכו את נתניהו לרוצח שמגואל בדם תינוקות פלסטינים - וארבע אמהות חדשות יספרו ארונות בכיכר פריז ויציגו אותו כתליין של מאות חיילים. או שכולנו כאומה נחליף דיסקט ונסתכל ביושר על המציאות: החמאס והפתח, האחים המוסלמים והסלפים, החיזבאללה ואיראן, גוזרים עלינו לאחוז בחרב, להילחם על חיינו ולהיות מוכנים לשלם מחירים כואבים. בחיינו ובחייהם. לצערי, אנחנו לא בנויים לזה. עוד לא חטפנו מספיק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם