
כאב הראש של נתניהו
מכיוון שהפריימריז בנויים על קבוצות מאורגנות, קבלני קולות, דילים צפופים ורשימות חיסול, קיים חשש גדול בצמרת הליכוד משיעור הצבעה נמוך שיצבע את הרשימה בצבעים לאומניים ועסקניים מדי

מכיוון שהפריימריז בנויים על קבוצות מאורגנות, קבלני קולות, דילים צפופים ורשימות חיסול, קיים חשש גדול בצמרת הליכוד, בעיקר אצל נתניהו, משיעור הצבעה נמוך שיצבע את הרשימה בצבעים לעומתיים, לאומניים ועסקניים מדי.
ראש הממשלה עצמו הוא כתובת מיוחלת לכל מועמד. נתניהו תומך בארבעה-חמישה מועמדים כמעט בפומבי: בני בגין, דן מרידור, צחי הנגבי ושלמה מעוז. אומרים שהוא רוצה גם את השר אבי דיכטר, שהגיע מקדימה. בשוק הפריימריז בליכוד שווה תמיכה של ראש ממשלה 10,000 קולות.
אתמול יצא ראש הממשלה בהודעה טלפונית למתפקדי הליכוד והפציר בהם לצאת ולהצביע. המועמדים שלו יוכלו להיות בכנסת רק בתנאים של אחוזי הצבעה גבוהים, או אם יתחברו לקבוצות הגדולות.

הקבוצה המאורגנת הגדולה בליכוד היא של ח"כ חיים כץ, קבלן הקולות הגדול של המפלגה, ולא מהיום. כץ, יו"ר ארגון העובדים הארצי בתעשייה האווירית, מחזיק תחת ידיו 15 אלף מתפקדים עושי דברו (ובשפת הליכוד: "ראשי ברזל"). הם יודעים שהם תומכים בו והוא דואג להם לדרגה ולפנסיה.
כ"ץ החליט לתמוך הפעם בפומבי בארבעה מועמדים: השרים ישראל כץ וגדעון סער, רובי ריבלין, וסגנו בתעשייה האווירית, מאיר מלכה, שרץ במחוז השפלה. ברשימת החיסול של כץ מופיע בינתיים איש אחד: ח"כ כרמל שאמה.
בנוסף למחנה הענק של כץ יש עוד שני מחנות דתיים-לאומניים גדולים בליכוד, שיכולים לקבוע את גורל הרשימה. האחד הוא של תושבי יהודה ושומרון. מובילים אותו גרשון מסיקה, שבח שטרן ונתן אנגלסמן. המחנה הזה שווה לפי ההערכות יותר מ9,000- מתפקדים. כרטיס הכניסה אליו מחייב תמיכה בלתי מסויגת במתנחלים ו/או דחיית כל תהליך מדיני.
יקירי המגזר הזה הם: ישראל כץ, משה (בוגי) יעלון, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, זאב אלקין, יריב לוין, דני דנון וציפי חוטובלי. ברשימות החיסול של המחנה רשומים השרים בני בגין ודן מרידור, שהעזו לתמוך בעמדת בית המשפט העליון בפרשת מגרון ותמכו בפינוי המאחז למרחק 500 מטר בקו אווירי דרומה.
המחנה השני שייך למשה פייגלין, תושב קרני שומרון, שפקד לאורך השנים אלפי חברים לליכוד במטרה מוצהרת להשתלט על מוסדות התנועה ולהנהיג אותה לעבר מהפכה אמונית בעם ובמדינה. כוחו של פייגלין נאמד היום ב5,000- איש.
בניגוד לעבר, המועמדות של פייגלין נחשבת היום לגיטימית וסביר להניח שהוא ייבחר לכנסת. נכון להיום הוא תומך בארבעה שרים באופן פומבי: ישראל כץ, משה יעלון, סילבן שלום וגלעד ארדן. מועמדים אחרים זוכים אצלו לתמיכה שקטה. אם פייגלין ייכשל הפעם במרוץ לכנסת, יש מצב שהוא יחסל לגמרי את הפרויקט שלו בליכוד.
יש גם ראשי ערים, ראשי
הרשימה שמסתובבת בליכוד היא כזו: דוד ביטן (ראשון לציון) 2,000 - קולות, ארנון גלעדי (תל אביב) ,2,000 - חיים אביטן (ראש העיר חדרה) ,1,500 - יחיאל זוהר (ראש העיר נתיבות) ,1,000 - שמעון סוסן (ראש מועצת חבל מודיעין) ,1,000 - ג'קי לוי (ראש העיר בית שאן) ,1,000 - הקבוצה הירושלמית (ישראל יהושע, דודי אמסלם ואיציק קויפמן) ,3,000 - חיים ביבאס (ראש העיר מודיעין) 1,000 - קולות.
לפי כל החישובים, לפחות חמישה שרים וחברי כנסת מכהנים יעופו מהרשימה. סביר להניח כי השרים הבכירים וחברי הכנסת הפעילים יתפסו מקום גבוה ברשימה הארצית. השרים יעלון, כץ, שלום, גדעון סער, ארדן, שטייניץ, לימור לבנת, יו"ר הכנסת ריבלין וחברי כנסת בולטים דוגמת זאב אלקין, דני דנון, יריב לוין או גילה גמליאל, לא צריכים להשקיע מאמץ מיוחד בפריימריז. כולם זוכים לתמיכה רוחבית.
המאבק הסמוי שמתנהל בין השרים הוא בעיקר יוקרתי: מי יהיה האיש שיזכה במקום הראשון בבחירות הפנימיות הללו. הקרב החריף אחרי פרישתו מהמרוץ של משה כחלון, שהיה מועמד כמעט ודאי להוביל את הטבלה הליכודית.