צביעות חשוכת מרפא
רשימת הליכוד נצבעה בצבעים אידיאולוגים ברורים, אבל מה רע בכך. אנחנו רוצים חידוד עמדות. טוב לנו פייגלין בליכוד ואופנהיימר בעבודה
באמת כל הכבוד על הפרפראזה על הפואמה האלמותית "בעיר ההריגה", מאת חיים נחמן ביאליק. פואמה שנכתבה לאחר פרעות קישינב שבמהלכן נרצחו עשרות יהודים בעינויים קשים, נשים נאנסו, מאות נפצעו ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. יהודים, העיירה בוערת, פייגלין נכנס לכנסת, פוגרום.
"יהודים, העיירה בוערת, פייגלין נכנס לכנסת". פייגלין בגני התערוכה צילום: ראובן קסטרו
כמו שפריז תמיד תהיה שם עבור המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן בשחור לבן של הסרט הקלאסי קזבלנקה, כך גם לפרשנים וליריבים הפוליטיים תמיד יהיה את פייגלין, הסדין האדום הקלאסי. חכמים ממני כבר ניחשו עוד בטרם פורסמו התוצאות את התגובה הפבלובית של התקשורת. אין ספק שרשימת הליכוד נצבעה בצבעים אידיאולוגים ברורים, אבל מה רע בכך. אנחנו רוצים חידוד עמדות. טוב לנו פייגלין בליכוד ואופנהיימר בעבודה.
כפי שהגל כבר הוכיח, דיאלקטיקה נוצרת מתזה ואנטי-תזה, לא ממפלגות מרכז שהולכות לאיבוד דרך מרפסת ומפוליטיקאיות מתלבטות. ואגב, המערכת הפוליטית כולה זזה ימינה, ושלי יחימוביץ' ופזילתה למרכז-ימין היא ההוכחה לכך. היום המטוטלת שם, מחר בצד השני. אותם אנליסטים מומחים שביכו שלשום את תבוסתו של בני בגין בפריימריז, היו אלו שלפני ארבע שנים קבעו שחזרתו לשורות הליכוד מסמנת הקצנה מסוכנת. מכאן אתה למד שמשעה שבני בגין מחוץ לרשימה, אין סיכוי שאמנון אברמוביץ' יצביע שוב לליכוד.
לרגע האמנתי לקינה הכללית על אובדן דרכו של הליכוד. "רשימה של פורעי חוק," קרא לה אחד מפרשני ערוץ 2. מיד אחר כך, בלי למצמץ, שאגו הבחורים באולפן: אולמרט, חזור! הרשעה אידיאולוגית היא איום נורא, אבל עם שחיתות ומעטפות כסף אפשר לחיות.
ההיסטריה והתזה שנכתבה עוד בטרם נודעו התוצאות, פגמו בדיווח העיתונאי.
ברבים מהניתוחים המחכימים היו חסרות עובדות יסוד. הפריימריז בליכוד היוו פלטפורמה לחילופי דורות במפלגה. מי שטוען כי בגין ומרידור נפלו קורבן לתמיכתם בשלטון החוק ועמידתם כחומה בצורה מול הניסיונות לרפורמה במערכת המשפטית בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, צריך להתמודד עם העובדה ששר החינוך גדעון סער הגיע למקום הראשון וזאת למרות שגם הוא נחשב כחבר כבוד בחבורת "בני האור". גם סער עמד כחומה בצורה מול אותם ניסיונות, וחמור מכך, אף פעל למען ילדי העובדים הזרים.
אני מודה שהמערכת הפוליטית תחסר את הנסיכים, אבל צריך לומר ביושר - והכתבים הפוליטיים יודעים זאת - בגין ומרידור לא טרחו להיות בשטח. לא טרחו להילחם על מקומם כמו שנלחמים בפריימריז. נסיכים וצפרדעים יש באגדות, לא ברפובליקות ובדמוקרטיות פרלמנטריות.
ועוד דבר: מזה שנים ידוע כי בין כלל מתפקדי העבודה שמור למגזר הערבי משקל פוליטי לא פרופורציונלי. גם אם נגמיש את הגדרת הציונות לרמה של נערת גומי רומניה, ברור שאין מדובר בבחירה ערכית. ומשום מה, לעמיתיי אין בעיה מוסרית עם הכרעות פרסונליות שנקבעות על ידי ראש חמולה, או עם הצבעה שאין קורלציה בינה לבין ההצבעה הממשית בבחירות. לכן הטענות הקשות נגד הדילים בליכוד, נגד מתפקדי יהודה ושומרון, הן עוד הוכחה לצביעות הקשה שבה לוקה התקשורת הישראלית. צביעות חשוכת מרפא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם