הם יותר ממספרים
דוח העוני השנתי מתפרסם בצל הבחירות, אולי עכשיו לשם שינוי יעסקו הקמפיינים הפוליטיים בממדי העוני וחומרתו והתוצאות יושפעו ממנו
עוד בחדשות:
- אבו מאזן סירב לנתניהו: אל תלך לאו"ם ונתחיל במו"מ
- פריימריז בעבודה: "הולך להיות קרב קשה מאוד בין פרץ להרצוג"
- גורמים בליכוד: נתניהו מחלק תפקיד שר לכולם
את מסיבת העיתונאים שהתקיימה בערך לפני שנה מהיום, שבה הוצג "דוח ממדי העוני והפערים החברתיים" לשנת ,2010 פתח שר הרווחה משה כחלון בזהירות חגיגית, וציין לטובה את "השיפור הקל בתחולת העוני," לאור הנתונים שהציגו אנשי המחקר של הביטוח הלאומי שלפיהם נרשמה ירידה מזערית בשברי האחוזים שממפים את מספר הילדים, המשפחות וכלל הנפשות בארץ הנמצאים מתחת לקו העוני. אבל האופטימיות השבירה הזו נעלמה ככל שהתעמקנו בנתונים ובעיקר בפנים שעומדות מאחוריהם.
גם לפני שנה, בדיוק כמו היום, אסור לאף אחד במדינת ישראל, לא כל שכן לקובעי המדיניות, להיות מרוצה מהנתונים הנחשפים בדוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, שיוצגו היום.
על פי נתוני הסקר שבוצע לבקשת ארגון "לתת" לפני כחודש, היום שבו ציין העולם את המאבק הבינלאומי בעוני (מישהו זוכר משהו שנעשה בנידון באותו יום בישראל75% ,(? מהנשאלים ציינו כי הם חוששים להתדרדר לעוני וכי קריסה כלכלית מטרידה אותם הרבה יותר מהאיום האיראני. הנתונים האלה לא באמת מפתיעים את מי שנמצא בשטח ופוגש את ישראל השנייה והשלישית בדרכה לתורי חלוקת המזון, לבתי התמחוי או לביטוח הלאומי ביום בו מחולקות קצבאות הבטחת ההכנסה.
כבר יותר מעשור שלמעלה מ30%- מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני 35.3%) בשנה שעברה), כך גם 24.4% מהנפשות בישראל, ולמעלה מ18.5%- מהמשפחות. 10 שנים ברציפות, עם ירידה בשברי אחוזים לפה, או עלייה בשברים עשרוניים לשם, אלו הנתונים, זו המציאות במדינת ישראל. אבל מי שבדק ומצא כי לפני 20 ו30- שנה האחוזים האלו נשמעו כמו חיזיון מטורף ומדאיג, יודע היטב כי לא תמיד זה היה ככה, ומכאן גם המסקנה הברורה כי מדובר במציאות הניתנת לשינוי.
אמנם הדוח שפורסם בשנה שעברה הצביע על ירידה מסוימת במספר המשפחות העניות (מ20.5%- בשנת 2009 ל19.8%- ב,(2010-
מינוי שר רווחה במקביל לתפקידו כשר התקשורת, או לחלופין מינוי אדם ראוי לתפקיד שר הרווחה וסיכול כל ניסיון שלו לייצר שינוי משמעותי בקביעת מדיניות הרווחה בישראל כדי לעצור את הפופולריות שלו לקראת הבחירות הבאות, מוכיח כי מי שבסוף קובע איך תתנהל המדינה הזו כלפי אזרחיה, לא באמת רואה את האזרח הקטן, בטח לא את זה שמסתתר מתחת למספרי העוני.
היום, עם פרסומו של דוח העוני השנתי ויומיים לאחר פרסום דוח מרכז טאוב שחשף כי ההוצאה על שירותים חברתיים בישראל היא הנמוכה ביותר מבין מדינות ה,OECD- הגיע הזמן להתייחס למדדי העוני והעלייה הקבועה בשנים האחרונות במלוא החומרה וברצינות הראויה, ולא רק יום אחד בשנה.
אם השיח הזה יחזיק מעמד עד ל22- בינואר, אולי בפעם הראשונה זה שנים, תוצאות הבחירות לכנסת יושפעו גם מהסוגיה החשובה הזו שצצה לה בשנה שעברה עם פרוץ המחאה החברתית, אך חזרה למקומה הקבוע בתחתית השיח הציבורי בישראל.
35.9% - אחוז הילדים בישראל הנמצאים מתחת לקו העוני
24.5% - אחוז האזרחים בישראל הנמצאים מתחת לקו העוני
75% - אחוז האזרחים שדיווחו כי הם חוששים להתדרדר לעוני (לעומת 45% בשנה שעברה)
75% - אחוז האזרחים שציינו כי קריסה כלכלית מסוכנת לישראל יותר מהאיום האיראני
7.3% - אחוז האבטלה שזינק לפני חודש לשיא של ארבע שנים
23,000 - מספר הישראלים שאיבדו עבודתם בחצי השנה האחרונה
266,000 - מספר המובטלים בישראל נכון לחודש אוקטובר האחרון
*הנתונים נלקחו מתוך תחזית מגמות העוני לשנת 2011 של המוסד לביטוח לאומי, מסקר של מכון survey gizmo שנערך עבור לתת ומתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם