הכרה עוקפת שלום
האם ההכרה במדינה פלסטינית היא ציון דרך לשינוי? הלוואי. יותר מכל דבר אחר, הפלסטינים פנו לאו"ם לא כדי לקדם את התהליך המדיני אלא בעיקר כדי לעקוף אותו. משום שתהליך מדיני מחייב פשרות
האם ההכרה במדינה פלסטינית היא ציון דרך לשינוי? הלוואי. יותר מכל דבר אחר, הפלסטינים פנו לאו"ם לא כדי לקדם את התהליך המדיני אלא בעיקר כדי לעקוף אותו. משום שתהליך מדיני מחייב פשרות.
"על כל צעד קדימה, שני צעדים אחורה". אבו מאזן באו"ם AFP
בסבב האחרון, במסלולים של לבני מול אבו עלא ושל אולמרט מול אבו מאזן, הושגה התקדמות גדולה. השיחות היו רציניות. אבל ברגע המבחן אבו מאזן נבהל. הוא לא היה מסוגל לספק את התשובה החיובית ל"הצעה הטובה ביותר מאז ומעולם", כפי שהגדירה קונדוליסה רייס את ההצעה של אולמרט. כן, טובה יותר, מזווית פלסטינית, אפילו לעומת תוכנית קלינטון שאותה דחה ערפאת, ככל הנראה גם בעידודו של אותו אבו מאזן.
יש הרבה מאוד טענות צודקות נגד נתניהו בעניין ההליך המדיני. אבל קשה לשכוח את העובדה שהוא לא רק אמר "שתי מדינות לשני עמים", והסכים לחלוקה. הוא גם הקפיא את ההתנחלויות לעשרה חודשים. לפלסטינים הייתה הזדמנות לפחות לשבת למשא ומתן רציני. אבל דווקא כשכל דרישותיהם נענו הם נעלמו. וכשעבר הזמן, הם נזכרו שהם רוצים עוד הקפאה. זה לא פוטר את נתניהו מאחריות לקיפאון. אלא שלתוצאה אחראים שני הצדדים, ולפי כל מבחן האחריות, הפלסטינית גדולה יותר, הרבה יותר.
החלטת החלוקה, היום לפני 65 שנים מבוזבזות, מאזכרת את המושג "מדינה יהודית" 29 פעמים. העולם הערבי, ובתוכו הפלסטינים, בהחלט צעד מאז קדימה. שני הסכמי שלום עם ישראל,
היוזמה הערבית שיש בה הכרה כלל-ערבית בישראל, ויש עוד סימנים מעודדים. אבל נדמה שקשה לפלסטינים לחצות את הרוביקון, שכולל הכרה בנוסחה של שתי מדינות לשני עמים. אין צורך בהכרה פלסטינית במדינה יהודית. יש צורך בוויתור פלסטיני על "זכות השיבה". על כל צעד קטן קדימה, טורחים הפלסטינים על שני צעדים אחורה.
ישראל אינה פטורה מאחריות. 65 שנים לאחר החלטת החלוקה ישראל היא מדינה משגשגת. ישראל משגשגת בזכות העובדה שהיא תמיד ידעה לומר "כן". הצד הערבי משלם מחיר גבוה על אמירת ה"לא". מבחינתם, ישראל היא הסיבה והתירוץ לכל צרה. מבחינתם, צריך להנציח את הפליטות הפלסטינית כפצע פתוח.
אלא שיש חשש שישראל מאבדת את החוכמה של שנים עברו. בעבר זה היה ברור שישראל אומרת "כן" והערבים אומרים "לא". היום זה כבר הרבה פחות ברור. גם אם מסננים את תוצרי תעמולת השקרים, הרי שישראל, בעיקר בראשות נתניהו, תרמה לא מעט בעצמה לשינוי התדמית. עוד ועוד מאחזים. עוד ועוד הצהרות מיותרות. עוד ועוד עימותים עם הממשל האמריקאי. ההכרה במדינה פלסטינית היא ציון דרך. זה הישג גדול לאבו מאזן. לא הישג גדול לתהליך השלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם