מידה כנגד מידה
כמו גיבורי התנ"ך, גם פרץ ויחימוביץ' מענישים זה את זה לפי "חטאיהם". התנהלות זו מבטיחה שאלו סוסי עבודה שלא יצליחו למשוך יחד עגלה אחת
פרשיות השבוע של שבועות אלה, העוסקות ביעקב אבינו, הן דוגמה טובה לכך. יעקב הוציא במרמה מיצחק אביו העיוור את הברכה שייעד לבכורו עשיו, והוא מתוגמל, מידה כנגד מידה, במעשי רמאות כלפיו מצד דודו לבן המשיא לו במרמה את לאה במקום רחל, ומצד בניו המביימים (בפרשת "וישב" של השבוע הזה) מצג כוזב של מות בנו האהוב יוסף.
יחימוביץ' ופרץ בימים טובים יותר צילום: נאור רהב
וכמו לא פעם, פרשת השבוע מתכתבת עם האירועים האקטואליים. מה יותר "מידה כנגד מידה" ממה שקרה וקורה בין שלי יחימוביץ' לעמיר פרץ. מה שעשה פרץ לשמעון פרס ב-2005 עשתה לו שלי ב:2011- אותו חטא, אותו עונש. בראשית 2005 חילץ פרס, אז יו"ר מפלגת העבודה, את עמיר פרץ מפינה נידחת במערכת הפוליטית, שם היה תקוע בראש מפלגונת בשם "עם אחד", והחזירו אל חיק מפלגת האם שלו, העבודה. השמחה והפגנת הידידות ההדדית הרקיעו שחקים. אך כבר בשלהי אותה שנה תקע פרץ לאיש חסדו "סכין בגב", התמודד מולו על ראשות העבודה, ניצח ו"שלח" את פרס לחיקו של אריאל שרון בקדימה.
זמן קצר לאחר מכן פרשה העיתונאית שלי יחימוביץ' מהטלוויזיה והצטרפה למפלגת העבודה. שם אימץ אותה אל לבו, בחום, בחיבוקים ובנשיקות, היו"ר הטרי עמיר פרץ. הוא ראה בה בת חסותו. אך לא שלי תהיה בת חסות של מישהו. היא רכשה לה בעבודה פרלמנטרית מצוינת מעמד עצמאי, וב-2011 עשתה לפרץ מה שהוא עשה לפרס - הדיחה אותו, בבחירות, מראשות המפלגה. "סכין בגב" כעונש על "סכין בגב". מידה כנגד מידה.
אלא שבניגוד לפרס שקם והלך אחרי הדחתו, פרץ נשאר, לא שוכח ולא סולח, ונערך כבר עכשיו לפעולת גמול של עוד סיבוב של "מידה כנגד מידה" - הדחת יחימוביץ' בפריימריז
הבאים (שלפי התקנון צריכים להיערך 14 חודשים לאחר הבחירות הכלליות, במקרה שמועמד העבודה אינו מרכיב את הממשלה). כמובן, סיכוייו של צעד כזה תלויים קודם כל בתוצאות הבחירות ובהתנהלותה של יחימוביץ' אחריהן (תצטרף לממשלת נתניהו, אם ינצח או לא) וגם במידת התמיכה שיקבל פרץ מצד חברים בעבודה למהלך כזה, שימשיך את מסורת סילוק יו"רי המפלגה בתוך זמן קצר.
בשלב זה, הצהרותיו הלוחמניות, שלא לומר איומיו, של פרץ כלפי יחימוביץ' מיד לאחר בחירת המועמדים לכנסת - שלא תעז להיכנס לממשלת נתניהו ותניף במערכת הבחירות גם את הדגל המדיני - זכו לביקורת ולהסתייגויות גם מצד מי שנחשבים לאנשים שלו.
חילוקי הדעות האידיאולוגיים שיש בין פרץ ליחימוביץ' הם יותר טקטיים ממהותיים. אפשר להעריך שעל אף ניסיונות הפיוס, שקט לא יהיה בעבודה, "שמח" כן. די היה להתבונן בתמונה ממעמד הצגת מועמדי העבודה לכנסת, שהתפרסמה שלשום בעמודו הראשון של "מעריב". שלי מחייכת, עמיר היושב לידה נראה כמי שבלע צפרדע סרוחה. ערב מלחמת ששת הימים, כשהוצע לראש הממשלה לוי אשכול להחזיר את בן-גוריון לראשות הממשלה ולכהן כסגנו, הגיב אשכול: "שני הסוסים האלה לא ימשכו עוד עגלה אחת". גם לא, להבדיל, שני סוסי העבודה הנוכחיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם