בחזרה אל הקרקע

המציאות היא שמסביבה של ישראל הלבה הגעשית של העולם הערבי זורמת. וכמו תמיד, כשזה קורה אפשר לשמוע את הרטוריקה הריקה מתוכן של אובמה

אמנון לורד | 6/12/2012 18:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כל ממזר מלך, או מלך ליום אחד. ההתפוצצות החדשותית מסמאת את עין המתבונן וקשה להבחין במציאות עצמה ובעובדות המוצקות. זוכרים שרק לפני שבועיים מוחמד מורסי היה מלך העולם, או לפחות מלך המזרח התיכון, ואם לא המזרח התיכון כטענת הגוזמאים בעיתונים, לפחות מלך ישראל. אז עכשיו הוא נלחם על שלטונו.

המנצח הגדול של "עמוד ענן" בורח מארמונו בחסות אנשי ביטחון, ועכשיו יחידת טנקים מגינה עליו. היה מי שטען שהוא נאצר עם מחרוזת תפילה. טעות. הוא בעיקר זקוק למחרוזת התפילה אולי יותר מאשר לטנקים, שמחר יסובבו לאחור את קני התותחים.

בשאר אסד עצמו היה לפני שנתיים מלך. לפחות ב"וואניטי פייר" ובקרב גאוני הדיפלומטיה של ממשל אובמה. והמלך האחרון מוכר היטב במקומותינו. זהו ראש אש"ף, נשיא המדינה הפלסטינית, החברה המשקיפה באומות המאוחדות. זה שנידב את שמו בתור שמם האמצעי של אהוד אולמרט וציפי לבני. אבו מאזן.

כשנגמרת המוזיקה, כבו את האור, שרו בזמנו "הדלתות". חוזרים לקרקע המציאות, והמציאות היא שמסביבה של ישראל הלבה הגעשית של העולם הערבי זורמת. שוב אפשר לשמוע את הרטוריקה הריקה של הנשיא אובמה: "אני רוצה להבהיר לאסד כי העולם מתבונן. שימוש בנשק כימי יהיה לחלוטין בלתי קביל". שוב "בלתי קביל". מתי בפעם האחרונה נשמע צמד המלים הזה? אובמה דיבר על בלתי קביל לגבי התגרענות איראן בכל ארבע השנים האחרונות. בינתיים, ככל הידוע, מדובר על כך שבאביב הבא הם יהיו על סף הפצצה. העולם נכשל בטיפול באיראן.
לבנון היא הגיזרה הבאה של מלחמת האזרחים

אבל אולי הפתרון לנשק הכימי הסורי הוא להפציץ את שטח E-1? לפחות התקשורת במדינה מסוימת במזרח התיכון תאהב את זה. אולי הפתרון למרחץ הדמים בסוריה הוא שאבו מאזן וג'יבריל רג'וב יגישו תביעות נגד אסד וחבר מרעיו בבית הדין בהאג. כל אלה לא יעזרו, והקהילה הבינלאומית תיאלץ למצוא את הקו המבדיל בין טקס השפלות לישראל לבין הצורך המעשי לשמור על גיזרה אחת שקטה באזור.

האלימות הסורית זולגת בקצב גובר והולך לצדדים: לטורקיה, לירדן ובעיקר

ללבנון. לבנון היא הגיזרה הבאה של מלחמת האזרחים בסוריה. הדילמה האמיתית של ישראל תהיה, מה לעשות אם הנשק הכימי של אסד יעבור ללבנון.

המסקנה היא, כי אין למעשה אף מדינה ערבית מוסלמית מתפקדת. אל הבלתי מתפקדות, מדינות הכשל, הצטרפה בשנתיים האחרונות מצרים. מוחמד מורסי והאחים המוסלמים לא שינו את התמונה. מדוע הקהילה הבינלאומית משתוקקת כל כך להקים עוד מדינה, שלא תוכל לתפקד – אלא בתור בסיס טילים, כולל טילים אנושיים?

מדיניות של חולשה

צריך לקוות שנשיא ארצות הברית מבדיל בין יחסי מדינות לבין יחסים בין-מפלגתיים. מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון בשנה האחרונה ובייחוד בחודשים האחרונים לא מבטיחה שהוא מבדיל. זוהי מדיניות של חולשה, חוסר אונים ובלבול גמור.

הניו יורק טיימס מדווח כי נשק שארצות הברית הזרימה למורדים בלוב, בזמנו, באמצעות קטאר, נפל לידי ארגונים ג'יהאדיסטים. אותו דבר כנראה מתרחש לאחרונה בסוריה. כיוון שאובמה ואנשיו תומכים עכשיו במשטר בלוב, יוצא שתמיכת לוב ב"מורדים" הסורים הופכת בעיסקה סיבובית לתמיכה אמריקאית בארגוני ג'יהאד. אלה הפכו לכוח דומיננטי במלחמת האזרחים בסוריה, לפי דיווח של ברוס רידל, חוקר במרכז סבן וסוכן סי-איי איי לשעבר.

מנהיג הארגון הסורי ג'בהת אל נוסרה המסונף לאל קאעידה מכנה את עצמו "אבו מוחמד אל-גולני". זה אומר הכל לגבי המשך הדרך של אל קאעידה שהפכה את סוריה לאחד מבסיסיה הגדולים. גולני עם הפנים לגולן ולעימות עם ישראל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום: .

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "רצח בין ידידים", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים