עלייתה ונפילתה
לקדימה נועד גורל דומה לשל מפלגות המרכז שקדמו לה - שקמו בתנופה ונפחו חייהן באחת או שהתפוררו עד הסוף המר
בנוף המקומי של מפלגות המרכז לדורותיהן - ד"ש של יגאל ידין, מפלגת המרכז של איציק מרדכי ושינוי של טומי לפיד - נחשבת קדימה להצלחה. היא הוקמה בידי אחד מראשי הממשלה האהודים ביותר שכיהנו כאן כשהיה בשיא עוצמתו, ושאבה אליה את הכוחות הגדולים ביותר בפוליטיקה של אמצע שנות ה-2000. שמעון פרס, אהוד אולמרט, ציפי לבני, דליה איציק, חיים רמון, שאול מופז, צחי הנגבי, פרופ' אוריאל ריייכמן ורבים אחרים.
"גורל דומה למפלגות המרכז שקדמו לה". יו"ר קדימה, שאול מופז צילום: יהונתן שאול
סדר היום של קדימה היה למעשה סופרמרקט של דגלים שנמצאו בקונצנזוס של המרכז המתון, ונחשבו ל"נכונים," אך גם עכשיו קשה להיזכר בדגל מרכזי אחד. רבים מזהים את קדימה עם מורשת שרון, שבמהלך השנים מאז ירד מהבמה נעשתה מושא לגעגוע תמידי שגם תוכנו אינו ברור.
במשך שבע שנות קיומה ידעה המפלגה שני משברים גדולים. קריסתו של אריאל שרון חצי שנה לאחר שהקים אותה, ומלחמת לבנון השנייה שכמעט ריסקה את המפלגה. באופן פלאי קדימה שרדה את שני המשברים - מה שגרם לאנשיה לחשוב שהם כאן לתמיד.
אבל גם כך, לקדימה נועד גורל דומה לשל מפלגות המרכז שקדמו לה. בכיריה הורגלו להיות שרים ולכן דעכו באופוזיציה, והיו"ר ציפי לבני לא הצליחה לנצל את הישג 28 המנדטים שרשמה בבחירות 2009 מאבק הירושה מול שאול מופז ואובדן הרלוונטיות בימי המחאה החברתית בקיץ 2011 סימנו את תחילת הסוף. במשך שנה וחצי קדימה דיממה למוות.
כמו הסוף, גם ההתחלות של כל מפלגות המרכז בישראל היו דומות. הן ביקשו להביא פוליטיקה אחרת, הבטיחו לשנות את שיטת הממשל והציגו קו
מדיני פרגמטי ומתון. הן תמיד צצו בתקופות של מיאוס משלטון מושחת. כך היה עם ד"ש ב-1977, שהקים הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין עם דמויות מוערכות כמו פרופ' אמנון רובינשטיין וסטף ורטהיימר, בתגובת נגד למחדל יום כיפור ולפרשות השחיתות של בכירי המערך. 15 המנדטים שגרפה מפלגתם בבחירות נעלמו בתוך קדנציה שבה התפוררה המפלגה. מפלגת המרכז, שהוקמה ב-1999 בידי נפגעי בנימין נתניהו מהליכוד - איציק מרדכי, דן מרידור, רוני מילוא והרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק - נשחקה עד דק עוד לפני הבחירות, ו-15 המנדטים של שינוי נבלעו בקדימה.
מאגר המנדטים המצוי במרכז הפוליטי נאמד בלפחות 40. אלא שמדובר במצביעים שנקראים בשפת הסוקרים "חולות נודדים", שאינם מחויבים למפלגה ועוזבים אותה ברגע שהיא חדלה להיות הבטחה. בלבו של מאגר המנדטים הזה מצוי השבט הלבן. הוא נדד בעשורים האחרונים בין מפלגות המרכז השונות ונבלע בתוכן: כך עברו המנדטים של טומי לפיד לקדימה, וכעת הם חונים במפלגתו של הבן יאיר לפיד או אצל ציפי לבני, ומקצתם אצל שלי יחימוביץ'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם