למה אנחנו מושחתים? בגלל ביורוקרטיה
ריבוי המנגנונים המסואבים מעודד גם אזרחים ישרים, למצוא דרך לקצר את ההליכים. מה עושים? לומדים מהודו
ישראל כבר לא מובילה במזרח התיכון
בהשוואה למדינות המפותחות מצבנו רע יותר ואנו בתחתית הדירוג. גם את תואר המדינה הכי פחות מושחתת במזה“ת איבדנו; מקדימות אותנו קטאר ואיחוד האמירויות במקומות ה26- וה.27- בכך אנחנו משלימים תהליך רב שנים של הידרדרות: הצטרפנו אל המדד בשנת 1996 היישר אל המקום ה15- המחמיא. מאז החמיר מצבנו וב2010- דורגנו במקום ה30- ומאז איבדנו תשעה מקומות נוספים.
מדוע המדד הזה כל כך מעניין? ראשית, מעניין לגלות את מידת ההתאמה בין המדד הזה למדדי איכות חיים ועושר. המדינות הפחות מושחתות הן גם העשירות ובעלות איכות החיים הגבוהה, ולהיפך.
"שחיתות היא עסקה טובה שאני לא חלק ממנה“, הגדיר פעם איש יקר את התופעה, אך האמת היא שאין חולה רעה יותר משחיתות לחברה בכלל ולשוק ולכלכלה בפרט. היא מעקרת כל רצון ליזמות ועבודה קשה. דמיינו לכם תחרות ריצה שבה ניתן להשפיע על התוצאות על-ידי שלמונים. איזה צורך או רצון יהיה למתמודדים לשפר את יכולותיהם. ברור שזו לא הדרך לטפח את היוסיין בולט הבא. שנית, השחיתות מייצרת ניכור אדיר בין מוסדות המדינה לבין תושביה. היא מורידה את רמת האמון במערכת.
מדוע אנחנו נגועים כל כך בשחיתות? חלק מההסבר טמון בנגע אחר של הכלכלה הישראלית - הביורוקרטיה. ריבוי מנגנונים מסואבים מעודד גם אזרחים ישרים, למצוא דרך לקצר את ההליכים. אין פלא שרבות מהתלונות על שחיתות מתרכזות בתחום הנדל“ן, בו ישראל מדורגת נמוך מאוד בדירוג ’קלות עשיית העסקים‘ של הבנק העולמי.
גם בהודו למדו היטב לקח זה וכחלק מהמאבק בשחיתות, שהכתה שורש במדינה, פתחו בהודו בצעדים רבים להקלת הבירוקרטיה. ישראל, אגב, ירדה השנה למקום ה38- במדד זה - כמעט זהה למיקומה במדד השחיתות.
ברור לגמרי, וכפי שיעידו יוצאי ברה“מ לשעבר, שכלכלות סוציאליסטיות יטו לשחיתות יתר. עם כל הכבוד לאידיאלים בסוף יושב איש ספציפי על חלוקת העוגה והפיתוי להיטיב עם מקורבים,
תמורת תשלום קטן בכיס בלי שנרגיש, גדול מהיכולת האנושית. או כפי שאמרו חז“ל: "לא העכבר גנב אלא החור גנב.“
אך מה מאפיין את כלכלות השוק החופשי שחוטאות בשחיתות יחסית? את חלקן כאמור מצב כלכלי נחות. מדינות הPIIGS- באירופה נמצאות בתחתית הדירוג שם, כשבמקום האחרון הלא מפתיע נמצאת יוון. אך מעבר לכך קיימת התאמה טובה גם לפרמטר אחר - מדד הריכוזיות המשקית. המדינות המובילות את מדד האי-שחיתות הן לרוב גם אלו עם הריכוזיות הנמוכה ורמת שוויון גבוהה יחסית בין האזרחים. ולהיפך.
הממשלה הנוכחית התחילה לבצע צעדים משמעותים ואמיצים בתחום צמצום הריכוזיות בישראל. נותר רק לקוות שנתניהו, שלפי הסקרים ימשיך לעוד 4 שנים, ימשיך במגמה זו ביתר שאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם