העולם הערב
פוליטיקאים המשמיצים זה את זה ואז מתאחדים הם עניין שבשגרה. אביה של לבני לא היה אוהב את הכיוון של מפלגתה. ופייגלין חייב להכיר טובה
תולדות הפוליטיקה הישראלית רצופות אמירות בוטות של אישים שהטיחו זה בזה דברים איומים ואחר כך, כאילו כלום, שיתפו פעולה במפלגה או בממשלה אחת. את התכתשויות רבין ופרס אתם זוכרים? ואת הדברים הקשים שאמרו בני בגין ודן מרידור על בנימין נתניהו אחרי פרישתם, כל אחד לחוד, מממשלתו הראשונה ב1997- מכירים? הם לא הפריעו להם לחזור לממשלתו הנוכחית, לשותפות הדוקה וחברית איתו. ועל ה"שקרן" שהטיח שאול מופז בראש הממשלה, וזמן קצר אחר כך נפל לזרועותיו ולכיסא בממשלתו שמעתם?
הולכת שמאלה. ציפי לבני צילום: ראובן קסטרו
ויש גם להפך: שני האהודים, השונאים הגדולים אולמרט וברק, היו פעם חברים טובים שפרכסו זה את זה; אתם מאמינים? ויש עוד דוגמאות לרוב. כן, זאת הפוליטיקה. החברות אינה חברות, והיריבות והשנאה מתהפכות על פי האינטרסים הרגעיים. אמירות נזרקות ונשכחות. אז אפשר ליהנות ממבוכת המצוטטים, אבל אין מה להתרגש. "האט ער געזוגט" (אז הוא אמר) הייתה סבתי אומרת על זה.
.2 הכרתי את איתן לבני, אביה של ציפי, שהיה קצין המבצעים של האצ"ל וח"כ מטעם הליכוד בשלוש כנסות. הוא היה חרותניק אמיתי, איש ימין אדוק ומאמין בארץ ישראל השלמה. יש להניח שאילו חי, עמדותיה הנוכחיות של בתו לא היו לטעמו. בוודאי לא היה חי בשלום, אני מנחש, עם המצב שבו בתו מוליכה מפלגה כשמאחוריה עומדים בצמרת שני "מפא"יניקים" סוציאליסטים "אדומים" אמיתיים, אנשי שמאל מובהקים, כעמרם מצנע ועמיר פרץ.
אכן לבני, חניכת בית"ר, עשתה צעד נוסף שמאלה ביצירת השלישייה המובילה הזאת. ייתכן שזה נולד מאילוץ ומלחץ זמן, לאחר שאישים אחרים שביקשה לשלבם ברשימתה סירבו, ונוצר חלל ריק בהנהגה. אבל התוצאה היא שצמרת כזו, חלון הראווה של הרשימה, מציבה את התנועה בשמאל, בקרבת מרצ, גם אם בהמשכה יש מועמדים אחרים, אנשי מרכז ואפילו קצת ימין.
איך זה ישפיע על שיתוף הפעולה המדובר בין מפלגות המרכז בכנסת הבאה (מה, למשל, ללפיד ולסוציאליזם?) ואיך זה יעבוד בתוך "התנועה" עצמה? נחיה ונראה. ההיסטוריה הפוליטית אינה מבשרת טובות לשידוכים אנדרוגיניים ממין זה.
.3 אני מקווה שמשה פייגלין מימש את עקרון הכרת הטובה ושיגר זר פרחים לנפתלי בנט, מנהיג הבית היהודי. מאז שבנט בשטח והרים את הבית היהודי מאשפתות אל 13-11 מנדטים בסקרים, עלו מניותיו של פייגלין בליכוד. לא רק שנתניהו לא פעל נגדו בפריימריז, אלא שעכשיו גם צורף למטה הדתי-לאומי שהוקם בליכוד כדי לבלום את בנט.
מפלגת הבית היהודי היא היחידה הלוקחת מנדטים מהליכוד ומונעת ממנו לפרוץ בסקרים את תקרת 40 המנדטים. לא שזה מסכן את ניצחונו בבחירות ואת חזרתו של
נתניהו ללשכת ראש הממשלה. גם ברור שבנט יישב בממשלה הבאה. ובכל זאת, הוא מפחיד את נתניהו (זה לא קשה), והליכוד פתח במלחמה נגדו.
עצם נסיקת הבית היהודי למספר מנדטים המחזיר את המפד"ל, בלבוש חדש, לימיה הטובים, והשאלה באיזו מידה הוא אכן ממשיך את מפלגת האם ומממש את עקרונות הציונות הדתית המסורתית - ראויים לדיון נפרד.
כאן אשחרר רק וידוי אישי: כשבנט ואורי אורבך אמרו שהבית היהודי ישיג מספר מנדטים דו ספרתי, גיחכתי. לפחות על פי הסקרים, טעיתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם