מגיע לו
פרופ' דן אבנון ניסה להסית נגד המדינה היהודית, והוחרם מכיוון שהוא ישראלי. פתאום הוא הבין שאין פטור אישי לאקדמאי המתרפס
פרופ' דן אבנון צילום: פלאש 90
פרופ' דן אבנון פנה למכון השלום באוניברסיטת סידני כדי לקדם מיזם העוסק בחינוך לאזרחות משותפת. זה בדיוק מה שהוא עשה גם בישראל: במסגרת פעילותו האקדמית ניסה אבנון להשפיע על לימודי האזרחות בכיוון מסוים מאוד. במסגרת פורום לימודי האזרחות הוא פרסם את ההברקה הזו: "פרסמתי שני מאמרים הנוגעים ישירות לסוגית הגדרת המדינה כ'יהודית.' אני טוען שם שאין להגדרה מעין זו תקדים במשפחת החוקות הדמוקרטיות". קביעות מפוקפקות מהסוג הזה, המתעלמות מכך שרבות ממדינות העולם הן מדינות לאום, מבהירות שהאקדמיה הפכה לזרוע הארוכה של הפוליטיקה. בעיקר פוליטיקה מתוצרת השמאל והשמאל הרדיקלי.
אם האקדמיה היא מכשיר פוליטי, מדוע שזה יקרה בישראל ולא באוסטרליה? מדוע מה שמותר כאן אסור שם? מדוע שמרצים בישראל יתמכו פומבית בחרם על ישראל וגם בחרם על האקדמיה בישראל, אבל חרם כזה פסול באוסטרליה? הרי ישראל לא נקטה בשום צעד נגד מרצים שמקדמים חרם נגד המוסדות שמשלמים להם משכורת. אז מדוע שנבוא בטענות לאוסטרליה?
וזה עוד לא הכל. לאחר שקיבל בעיטה בפרצוף שיגר אבנון תגובה מדהימה: "אירוני שאתם מקדמים מדיניות של חרם שאינה מבחינה בין אינדיווידואל אחד למשנהו. זה אירוני משום שרוב אנשי האקדמיה, כמוני למשל, עושים כל שאפשר כדי לשנות את התרבות הפוליטית של ישראל. אנחנו משלמים על כך מחיר. ואז אנחנו נתקלים בעיוורון לדעותיו של האדם".
מה
בעצם אומר לנו אבנון? אני הייתי בסדר. התאמצתי. השתדלתי. הייתי נגד מדיניות הממשלה. אז למה אתם עושים לי את זה? הוא מצדיק את החרם. הוא רק מבקש שזה יהיה חרם על בסיס אישי. כל מי ששייך לקבוצה של השמאל הקשה צריך ליהנות מפטור, וכל מי שחושב שהפוליטיקה הרדיקלית צריכה להישאר מחוץ לכותלי האוניברסיטה - אותו מוצדק להחרים.
אילו הייתה לאבנון טיפה אחת קטנה של הגינות אינטלקטואלית, היה עליו להבהיר לעמיתו באוסטרליה שחרם פוליטי יכול להיות מוצדק בתנאים מסוימים, אלא שתנועת ה-BDS איננה נגד הכיבוש או בעד מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ראשי קמפיין ה-BDS ורבים מהגופים שיזמו את הקמפיין ושותפים לו אינם תומכים בשלום. הם תומכים בחיסולה של מדינת ישראל. במדעי המדינה קוראים לזה פוליטי-סייד: ג‘נוסייד פוליטי. כששומעים את ההצדקות של הפעילים הללו לטרור, בכלל לא ברור שהם מסתפקים רק בג‘נוסייד פוליטי.
אבל אבנון הוא האינטלקטואל המתרפס. אין לו חוט שדרה. הוא אינו מסוגל להסביר שלמרות דעותיו הפוליטיות, החרם וראשיו ומה שהם מייצגים הם האיום האמיתי לסיכויים לשלום ולפשרה, ושהתמיכה של גופים אקדמיים בעולם ב-BDS היא חרפה לחשיבה החופשית, ההומנית, הליברלית והדמוקרטית. במקום אמירה הוגנת וברורה, בחר אבנון להצדיק את החרם, אבל ביקש לקבל פטור אישי.
יש רגעים נדירים שמצדיקים שמחה לאיד. אבנון סיפק לנו רגע נדיר כזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם