דמוקרטיה נוסח האסלאם
טועה מי שחושב שבן לילה תיהפך מצרים לאמריקה. לא, אי אפשר לדרוש ממדינה שעד לא מזמן חייתה בפחד שבאופן מיידי תילחם על זכויות נשים, הומוסקסואלים או מיעוטים. מורסי אינו מנהיג מערבי אף על פי שלמד באמריקה, והחברה המצרית אינה חברה מערבית
ועדיין, בארץ הנילוס הסערה אינה שוקטת. הצעירים כועסים, זועמים, מתעמתים. הם חשים שהאחים המוסלמים השתלטו על המהפכה וגנבו אותה מתחת לאפם. זוהי חירותם, ומישהו מנסה להגביל אותה ולשנות את אופיה. על פניו נראה כי הכאוס רק יגבר. שום צד לא יוותר בקלות. כך זה נראה למי שמשקיף מהצד.
"הצבא עומד מנגד". מפגינים במצרים נגד מורסי צילום: אי פי איי
אבל ההשקפה הזאת נוחה. היא נובעת, בין היתר, ממלחמת התרבות בין האסלאם ובין המערב. המערב מביט בנשיא מצרים מוחמד מורסי ובחוקי השריעה שהוא מתאמץ להחיל, והמילים דיקטטורה וכפייה דתית צצות במהירות. זה קל, זה נוח, זה כמעט צפוי. אך על איזו דיקטטורה בדיוק מדובר?
השופטים במצרים הכריזו שביתה כללית והודיעו כי לא יפקחו על הבחירות, ולא הושלכו לכלא. צעירי המהפכה שבו להפגין וצרו על ארמונו של הנשיא הנבחר, והצבא עמד מנגד. גם האופוזיציה למורסי והפגנותיה לא הושתקו בטנקים או בטילי סקאד, כפי שירה נשיא סוריה אסד לעבר המורדים אמש. וכן, מצרים הולכת להצביע על חוקה שיש בה כוח דתי וסמכויות לנשיא, אבל גם מגבלות.
הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של מצרים, אך הוא יוכל להכריז על מלחמה או על שיגור כוחות צבא מחוץ לשטחי מצרים רק "אם לקח בחשבון את עמדתה של המועצה הלאומית". ומורסי יוכל להיות נשיא רק במשך שתי כהונות, שכן הנשיא יכול להיבחר רק פעמיים והחוקה קובעת כי "העם הוא הריבון בלבד".
זוהי דמוקרטיה. נוסח מצרים אמנם, אבל עדיין דמוקרטיה. והיא דמוקרטית הרבה יותר מהשלטון הדיקטטורי שהיה לפני מורסי, שלטון המוח'אבראת, שיצר מצב שכל איש חשד בשכנו ובחברו ואפילו בבני משפחתו שמא הם עומדים להסגיר אותו לשלטונות בשל מילה שאינה במקומה או צילום לא ראוי. כן, זה היה משטרו של מובארק. משטר שמבוסס על חשדנות ופחד ושיסוי, משטר נטול זכויות אדם ואזרח.
טועה מי שחושב שבן לילה תיהפך מצרים לאמריקה. לא, אי אפשר לדרוש ממדינה שעד לא מזמן חייתה בפחד שבאופן מיידי תילחם על זכויות נשים, הומוסקסואלים או מיעוטים. מורסי אינו מנהיג מערבי אף על פי שלמד באמריקה, והחברה המצרית אינה חברה מערבית. מי שלא מבין זאת לא מבין מהי מצרים ואילו תהליכים היא עוברת בתקופה קצרה כל כך.
מצרים
תישאר דתית, צבאית, ענייה וסוערת. מזגו של העם המצרי הוא תעודת הביטוח שלו. הוא יכריח את מנהיגיו להקשיב לו. ברגע שמישהו במצרים הרגיש שזכויות דמוקרטיות נרמסות ושהישגי המהפכה עלולים לרדת לטמיון, פרצו במדינה הפגנות ושביתות שהכריעו את מורסי באותו רגע.
זה יהיה מאזן הכוחות בחברה המצרית המהפכנית. כך תישמר הדמוקרטיה נוסח מצרים. אבל לא רק המזג המצרי הסוער מהווה תעודת ביטוח למימוש הדמוקרטיה, אלא גם הצבא המצרי ש"הלך עם העם" והוכיח אחריות לאומית לכל אורך הדרך. שלא כמו בסוריה, שם יבואו חשבון עם הצבא שטבח באזרחים, שהתייצב לצדו של השליט ונגד העם. כאשר יסלקו המורדים את אסד, שפיכות הדמים שהייתה עד כה תיראה כמו משחק ילדים. שם לא תהיה דמוקרטיה, שם יהיה חיסול חשבונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם