כמעט ואין משפטי בזק
כדי לערוך משפט מהיר בית המשפט השלום יהיה חייב לפנות את היומן ולקיים דיונים באופן רציף ולאחר מכן לקבוע את פסק הדין. ספק אם דבר זה אפשרי בלוח הזמנים הצפוף
בניגוד לפרסומים הרבים בעניין, לליברמן אין חסינות מפני העמדה לדין. החסינות ה"דיונית" שהייתה קיימת בעבר לחברי הכנסת בוטלה בישראל בעקבות פרשת ההצבעות הכפולות. כיום, על פי חוק החסינות, על היועץ המשפטי להמתין 30 יום עד להגשת כתב האישום לבית המשפט, כדי לאפשר בפרק זמן זה לחבר הכנסת לבקש מן הכנסת שתחיל עליו חסינות, על פי עילות הקבועות בחוק.
יאלץ להתפטר מהכנסת? ליברמן צילום: יוסי אלוני
מרגע שהודיע ליברמן כי אינו מעוניין בחסינות זו, לא קיימת מניעה להגשת כתב האישום לבית המשפט. האפשרות לנהל "משפט בזק" עד הבחירות היא מורכבת, ומחייבת את כל הצדדים להירתם למהלך. בית המשפט השלום יהיה חייב לפנות את היומן ולקיים דיונים באופן רציף ותוך זמן קצר, ולאחר מכן לקבוע את פסק הדין וגזר הדין. ספק אם דבר זה אפשרי בלוח הזמנים הצפוף. בנוסף, "משפט בזק" מחייב הסכמה ורצון טוב של הפרקליטות ושל הנאשם עצמו.
קיימת גם האפשרות להגיע להסדר טיעון, שבמסגרתו הודאה של ליברמן - הסדר שצריך לקבל את אישור בית המשפט. כאן תעמוד במרכז הדיון השאלה האם העבירה שבה הוא נאשם נושאת קלון. בהקשר זה חשוב לזכור כי קביעת קלון אינה מסיימת את פעילותו של איש ציבור. אם תהיה הרשעה עם קלון אך ללא מאסר, והדבר יוחלט לפני הבחירות, המשמעות היא כי ליברמן יאלץ להתפטר מהכנסת, אבל יוכל לשוב ולהתמודד בבחירות בסוף ינואר.
הקלון לבדו לא מונע התמודדות לכנסת ולא מונע מבחינה משפטית כהונה בתפקיד שר. כך, למשל, נפסק בעבר באשר לצחי הנגבי, שהורשע בעבירה של עדות שקר
והוטל עליו קלון. בית המשפט השלום פסק כי "אין מניעה חוקית לכך שהנגבי יציג את מועמדותו לשמש כחבר בכנסת הבאה".
אך אם יימשך המשפט לאחר הבחירות, המצב עלול להיות מורכב יותר: במקרה כזה הרשעה עם קלון אך בלי מאסר תחייב את ליברמן להתפטר מהכנסת מיידית. הוא יוכל לכהן כשר, אבל לא כחבר כנסת. השילוב של קלון ומאסר (בין על תנאי ובין בפועל) הוא שמונע כהונה כשר. מכל מקום כדאי לזכור כי במקרה של הרשעה עם קלון, גם אם מבחינה משפטית יכול אדם לכהן כשר - עשויה להתעורר שאלה אחרת והיא האם ראוי, מבחינה ציבורית וערכית, שמי שהורשע בעבירה כזו יתמנה לתפקיד כה בכיר.
גם אם המועמד לתפקיד עומד בתנאים שנקבעו בחוק, אין זה פוטר את הממנה מהחובה לשקול את התאמתו מבחינת איכותו הערכית ומידותיו. נקבע כי יכולתו של אדם לכהן כשר לא תלויה רק ביכולותיו, אלא גם בדמותו המוסרית, בטוהר מידותיו ובניקיון כפיו. ועם כל זאת, גם אם בית המשפט רשאי להתערב במינוי כזה, הרי שבפועל הפסיקה מלמדת כי הוא מאפשר שיקול דעת רחב לממשלה בכל הקשור למלאכת הרכבתה ומינוי השרים.
הכותבת היא מרצה למשפט חוקתי במסלול האקדמי של המכללה למנהל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם