הורשע בכותרות
עיתונאית, ליברמן היה ונותר אשם. משפטית, אין מספיק ראיות כדי להוכיח את הטענות
הרי הטענות בנוגע לחברות קש לא נסתרו. הרי התחקירים הרבים לא הופרכו. אלא שהיועץ טוען, ובצדק טוען, שיש הבדל בין רמת הוודאות הנדרשת לצורך הגשת כתב אישום ("סיכוי סביר להרשעה"), לבין רמת הוודאות הנדרשת לצורך פרסום כתבות תחקיר. עיתונאית, ליברמן היה ונותר אשם. משפטית, אין מספיק ראיות כדי להוכיח את הטענות. העיתונות עשתה את שלה. גם הפרקליטות.
כדאי להקשיב טוב לנימוק של הפרקליטות: לו היה מוגש נגד ליברמן כתב אישום, הסיכוי לזיכוי היה גבוה מהסיכוי להרשעה. כלומר, מבחינתו של ליברמן, היה עדיף לו היה מוגש נגדו כתב אישום, שבסופו זיכוי, לעומת המצב הקיים, שבו היא ימשיך להיות מורשע מכוח דיני כותרות, ולא מכוח דיני ראיות.
נגד אביגדור אחר, קהלני, הוגש כתב אישום. גם הוא הורשע בתקשורת, בהתאם לדיני כותרות. ללא הגשת כתב אישום, היה נותר קהלני בחזקת מורשע. הגשת כתב האישום רק הועילה לו. משום שהזיכוי היה מוחלט. טענות התביעה רוסקו לחלוטין.
כך שאנחנו מצויים בתוך אבסורד. עדיף כתב אישום מאשר הימנעות מכתב אישום. למה זה קורה? משום שביהמ"ש העליון מחק את חזקת החפות. רבים התלהבו מהפסיקות הידועות, מלפני שני עשורים, בעניינם של דרעי ופנחסי.
בג"ץ אילץ אז את ראש הממשלה לפטר אותם. זה היה בניגוד מפורש לחוק, שקבע שפיטורים יהיו רק לאחר הרשעה. אבל באותם ימים התלהבו רבים מה"נורמות" שיוצר בג"ץ, כאשר למעשה, היה מדובר ברמיסת החוק וברמיסת העיקרון החוקתי הכל כך חשוב של חזקת החפות.
התוצאה הייתה שעצם הגשת כתב אישום הופכת להרשעה מיידית שכוללת גם ענישה חמורה: הדחה. זו הרשעה בטרם משפט. כדאי להבהיר שחזקת החפות חשובה דווקא כאשר האווירה הציבורית מצדדת בהרשעה. הפגיעה בחזקת החפות רק הגדילה את התיאבון של האקטיביסטים.
המהדרין דרשו מבג"ץ להדיח שר רק משום שמתנהלת נגדו חקירה. העתירה, בעניינו של צחי הנגבי, נדחתה, אבל היו שופטים שחשבו שדווקא צריך לקבל את העתירה. לו היה נמשך האקטיביזם השיפוטי, היינו מגיע למצב שבו אפשר להסתפק בהגשת תלונה למשטרה לצורך הדחה. אם כבר אבסורדים, אז עד הסוף.
למה ליברמן חייב להתפטר?
ליברמן נותר עם כתב אישום אחד, משני, מפוקפק ותמוה בפני עצמו. התנועה לאיכות השלטון, שמובילה את הקו הצדקני, פרסמה הודעה שלפיה היא "עדיין לומדת" את החלטת היועץ, אבל זה לא הפריע לה להוסיף את התגובה הפבלובית, על כך שליברמן חייב להתפטר.
חייב? למה? הם עדיין לא למדו, לא קראו, אבל ברור להם שקודם כל יש צורך בענישה ובהדחה. עוד פוליטיקאים הצטרפו לדרישה המיידית להדחה. מדוע הם אינם מסוגלים, לעזאזל, לספור עד עשר עד שהם מגיבים?
כך שקשה שלא להגיע למסקנה המתבקשת, שמחייבת חזרה למצב החוקתי התקין.
כלומר, החזרת חזקת החפות. וזה אומר, שלא תהיה הדחה ולא ענישה בטרם משפט, לא של אביון ולא של גביר, למעט יוצאים מן הכלל, שייקבעו בדין, ובמשורה. או אז, יהיה אפשר להגיש כתב אישום ולברר את האשמה ללא סנקציה של ענישה בטרם משפט.
האקטיביזם השיפוטי פגע בשלטון החוק ובסדרי שלטון ומשפט. האבסורדים שהותיר אחריו הולכים ומתגלים. יש צורך לחזור למושכלות יסוד ויש צורך לכבד את החוק ואת לשון החוק. תהליך הגמילה מהאקטיביזם איננו קל ואיננו פשוט. אבל למען שלטון החוק, אין מנוס מהתהליך הזה. קשה ככל שיהיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם