מבחן אבו מאזן
במקום הדיבור על פתרון הסכסוך, רק מהלך קונקרטי לחידוש המו"מ על בסיס שתי מדינות יבחן את הנכונות הפלסטינית להכרה במדינה יהודית
"יש להעמיד את חסידיו השוטים למבחן". אבו מאזן בליגה הערבית צילום: אי-אף-פי
דבריו משקפים גישה שמקורה בשמאל הישראלי, ולדעתי זאת גישה מוטעית מיסודה, שרב בה הנזק. דשו בה כבר רבות, ואגיד כאן רק זאת: לא מדובר בעניין של אופי, אלא בעניין המהותי ביותר של עצם קיומה של מדינת ישראל, והסיבה לכך שהעם היהודי הקים את מדינתו הריבונית בארץ ישראל; יש הבדל תהומי בין המו"מ שנוהל עם ירדן ומצרים לבין המו"מ עם הפלסטינים. עם ירדן ומצרים הבעיה הייתה טריטוריאלית, ושאלת ההכרה במצרים ובירדן כמדינות ריבוניות לא עמדה בכלל על הפרק, כשם שלהן לא הייתה שום תביעה על אדמת מדינת ישראל.
עם הפלסטינים הבעיה היא הסכסוך על אותה חלקת ארץ, על דרישתם להחזיר את הפליטים הפלסטינים לישראל, על האמנות של חמאס ופת"ח הטוענות לבעלות על כל מדינת ישראל ועוד. כאן עומדת למבחן השאלה הכי בסיסית: האם "הפלסטינים המתונים" מוכנים להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי?
בהחלטת עצרת האו"ם האחרונה נאמר בסעיף האופרטיבי הראשון: "העצרת מאשרת מחדש את זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולעצמאות במדינתו פלסטין שעל הטריטוריה הפלסטינית שנכבשה מאז 1967". סעיף זה הוא נקודת המוצא בהחלטה לחידוש המו"מ בין הפלסטינים לישראל לפתרון בעיות הליבה כמו גבולות, ביטחון, ירושלים, פליטים, התנחלויות ומים.
אז למה לא לנצל דווקא את הדברים הללו ולהעמיד במבחן מעשי את אבו מאזן, חסידיו וכמה ממדינות אירופה? ניתן לעשות זאת אם נצא בקריאה דרמטית-תכליתית לאבו מאזן שתאמר לערך כך: חידוש המו"מ באנאפוליס בתוך 60 יום, בחסות הנשיא אובמה, במטרה לסיימו עד סוף שנת 2013 ולהביא לידי סיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערב;
הבסיס למו"מ יהיה שתי מדינות לשני עמים: לעם הפלסטיני, על פי זכות ההגדרה העצמית שלו, ולעם היהודי על בסיס זכותו להגדרה עצמית. הסיכומים הכתובים שהצדדים הגיעו אליהם בעקבות ועידת אנאפוליס בנובמבר 2007 ישמשו כנקודת המוצא המעשית לשיחות המתחדשות.
זאת צריכה להיות "זעקת הקרב" הרצופה של הדיפלומטיה הישראלית בסגנון כזה או אחר. לא חזרה על הדיבורים "הלעוסים" שאנו מוכנים לחדש את המו"מ, שאבו מאזן הוא הסרבן. דרוש מהלך קונקרטי,
חכם, הנותן ביטוי לגישה שבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל קבע ב-1954 כסיסמתו: "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".
אנחנו נתונים עכשיו במלחמה מדינית והתנגדות עממית שהכריזה עלינו הרשות הפלסטינית. אני מוכן להמר שאבו מאזן ידחה את היוזמה הנ"ל בשלל תירוצים. הוא ידחה אותה משום שהוא, "המתון", לא מוכן, לדעתי, להכיר בכך שיש עם יהודי, שיש ליהודים זכות להגדרה עצמית, ובמסגרתה הזכות למדינה; הוא לא רוצה לסיים את הסכסוך ההיסטורי עם היהודים.
אז בואו וניתן לו לדחות, ואם במעשה פלאים הוא יקבלה - מה טוב! מובן שישנן בחירות, וכל אנשי הימין הקיצוני יזדעקו וירעישו עולמות. עם זאת, תחושתי העיקרית היא שמרבית הציבור בחוכמתו הבריאה ייתן תמיכתו למהלך כזה וירצה לבחון את תוצאותיו. וחסידיו השוטים של אבו מאזן בישראל? נראה כי גם הם יעמדו למבחן!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם