אות מצוקה
נוכח העוני המחריף והיעדר תוכנית ממשלתית לפתרון הבעיה, הטיפול בעוני חייב להפוך לחלק מרכזי באג'נדה של המפלגות בבחירות הקרובות
רוב היום אנחנו נלחמים. חלק מהמלחמות היומיומיות אנחנו חולקים עם רוב האנשים בעולם. חלק אחר הוא ייחודי לנו, לישראל. ההיסטוריה של העם היהודי ומאבק התקומה של מדינת ישראל הפכו אותנו ללוחמים מקצוענים בעל כורחנו. אז איך קרה שדווקא את המלחמה בעוני אף אחד לא מוכן להילחם?
"מתקרבים למדינות עולם שלישי". אילוסטרציה צילום: יוסי אלוני
אפשר לנסות להסביר את העובדה שהעוני הופקר בכך שהעניים אינם יכולים להתאגד, מכיוון שהם משתייכים לכל המגזרים בחברה ועסוקים במלחמת הישרדות קיומית. לכן הם לא מהווים קבוצת לחץ ואין להם כוח פוליטי מול מקבלי ההחלטות, אשר מונעים בדרך כלל מאינטרסים של כוח והישרדות ופחות מהאינטרס הציבורי הכללי.
ובכל זאת, משהו חייב להשתנות מכיוון שהמקום האחרון בעוני ב-OECD מקרב אותנו יותר להשוואה למדינות העולם השלישי ומרחיק אותנו מהמדינות המפותחות בעולם המערבי. משום שישראל היא עדיין מדינה צעירה אשר מחפשת את דרכה, אם לא נשכיל להשקיע בדאגה לחלשים ובחזרה לערכי הסולידריות והערבות ההדדית, לא נצליח להציע לילדים שלנו חברה בטוחה, שבה הם יכולים לקבל הזדמנות שווה ולהצליח.
לקראת הבחירות הקרובות יש לנו אולי סיכוי לטמון את זרעי השינוי. זה יקרה אם נצליח למצב את הטיפול בעוני כחלק
מרכזי באג'נדה של המפלגות השונות המתמודדות לכנסת, אלה המבקשות לקבל מאיתנו מנדט לקבוע את סדרי העדיפויות ולקבל עבורנו את ההחלטות שיעצבו את חיינו.
אף שאנו אוחזים באמתחתנו לא מעט פתרונות ומודלים להתמודדות עם העוני, אנחנו לא מבקשים בעלות על פתרון זה או אחר וגם לא מעוניינים לקדם אידיאולוגיה מפלגתית מסוימת. הדבר המרכזי שעליו אנחנו מתעקשים הוא התחייבותן של המפלגות השונות המתמודדות בבחירות הקרובות על גיבוש תוכנית סדורה לצמצום העוני ועל יישומה הלכה למעשה.
גם אם ההתחייבות הזו לא תהיה שווה כרגע יותר מ"הבטחת בחירות", תהיה זו לפחות נקודת מוצא קונקרטית, שאליה נוכל לשוב עם כינון הממשלה. ברגע שתגובש תוכנית ממשלתית שבצדה תקציב ייעודי, יעדים ברורים ומדדי הצלחה, נוכל כולנו לשפוט אם מי שקיבל מאיתנו את הכוח לפעול עבור עתיד החברה הישראלית, גם סיפק את הסחורה ואכן פעל לטובת היעד והשגתו.
בתום עשור לפרסומו של דוח העוני האלטרנטיבי הצלחנו להשפיע על התודעה ועל דפוסי המחשבה וההתנהגות של רבים מאזרחי ישראל. ביחס להשפעה דה-פקטו על מקבלי ההחלטות ועל סדר העדיפות הלאומי, זוהי כבר משימה משותפת של כולנו - כל מי שישראל היא ביתו היחיד, שחפץ ליצור חברה צודקת יותר ושמאמין שהשינוי אפשרי ושבכוחה של החברה האזרחית להשפיע על מימושו.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון לתת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם