שקיפות היא לא מילה גסה

בצה"ל טענו שחשיפת נתונים על ההתאבדויות חיילים תוביל לעלייה במספר המקרים. אבל החשיפה תורמת לדיון ציבורי ומקטינה את מספרם

ליאת שלזינגר | 1/1/2013 9:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אתמול פרסמנו במעריב את הדוח המלא והמקיף ביותר שנכתב עד היום על התאבדויות בצה"ל. מהנתונים עולה כי 25 חיילים מתאבדים בממוצע בשנה, ורוב המתאבדים הם בשירות חובה, בעלי פרופיל קרבי וללא סעיפי ליקוי נפשיים. אחד מהנתונים המעניינים שהדוח חושף הוא כי רק רבע מהמתאבדים ראו קב"ן לפני שהתאבדו, והאחוז היחסי של המתאבדים בצה"ל מקרב כלל החיילים שנפטרו בשנת 2011 עומד על 37.5 אחוז.

באותה שנה התאבדו 21 חיילים בצה"ל. 15 חיילים נהרגו בתאונות דרכים, 12 חיילים מתו ממחלה, שישה נהרגו בתאונות אימונים ושני חיילים נהרגו בפעילות מבצעית. בצבא השקיעו מאמץ רב והנתונים מפולחים על פי דרגות, פיקודים וזרועות, פרופיל קרבי ועוד. תיבת הפנדורה נפתחת באטיות, ויש עוד הרבה לגלות ולחשוף.

בצבא טענו במשך שנים שחשיפת הנתונים על התופעה תוביל לעלייה במספר ההתאבדויות ומנעו למעשה דיון ציבורי בנושא ההתאבדויות באמצעות השתקתה וסירוב לחשוף את המספרים. כמו גופים ציבוריים רבים, חופש המידע נחסם בשל חשש ערטילאי (שנובע גם מחשש תדמיתי) וערפל שרק מגביר את העיסוק בתופעה.

המציאות מראה כי דווקא תחקירים עיתונאיים כמו אלה שפורסמו במעריב ב,2006- שחשפו כי התאבדויות הן הגורם מספר אחת בצבא, מובילים לדיון ציבורי ולהכנת תוכנית מניעה להתאבדויות וצמצום מספר החיילים שיוצאים הביתה עם כלי נשק. השקיפות עזרה והעיסוק הציבורי הוכיח את עצמו: בפועל מספר ההתאבדויות נמצא בירידה מתמדת, מ-36 התאבדויות בין 1990 ל-2000 ל-25 בממוצע בעשור האחרון. בשנת 2012 נרשמו 14 התאבדויות, המספר הנמוך ביותר עד כה.
המידע פורסם והעולם עדיין עומד

ייקח עוד זמן לנתח את כל הנתונים, אבל מה שעולה מהם הוא הקושי באיתור חיילים בעלי קשיי הסתגלות ומאפיינים אובדניים במערכת הצבאית. בארבעת החודשים האחרונים עקבתי מקרוב אחרי המאמצים של התנועה לחופש המידע במאבק הראוי והסיזיפי שלה מול צה"ל כדי להביא לחשיפת הנתונים. במשך שנים הם נחשבו למידע סודי ביותר. והנה פורסם, והעולם עדיין כאן.

זה לא היה קל, ואדם מן השורה, חוקר או עיתונאי, לא היה מצליח להשיג אותם באמצעות חוק חופש המידע, אף שהחוק מאפשר זאת. ספק אם התנועה הייתה מצליחה לולא איימה כי תנקוט הליכים משפטיים. מתי יבינו הרשויות כי המידע הזה אמור להיות נגיש ופתוח לכולם? את הפצעים לא מחביאים, אלא מטפלים בהם, ובכל העולם כבר הבינו שאנחנו צועדים אל עבר עידן של שקיפות. נדמה כי בקרוב האסימון ייפול גם אצלנו.

יש לברך את הצבא על הצעד החשוב של חשיפת הנתונים, שמאמץ רב הושקע בהכנתם. אולם שאלה חשובה נשארה

פתוחה: על רקע העובדה שהתאבדויות הן הגורם מספר אחת למוות בצבא, מדוע המידע לא היה מרוכז מלכתחילה בידי גורם אחד שמרכז את הטיפול בנושא כדי להיערך בצורה המיטבית להתמודדות עם התופעה? שאלות מסקרנות עולות גם על רקע הנתונים שהצבא סירב לחשוף, כמו נתוני הקב"א, האזור הגאוגרפי ומספר ימי הנפקדות או העריקות, כמו גם מספר ימי המחבוש ותנאי השירות של החיילים.

בתנועה לחופש המידע אמרו אתמול כי יפנו שוב לקבלת המידע, כמו גם לקבלת נתונים על הפילוח המגדרי. בשבועות האחרונים נושא ההתאבדויות בצה"ל כיכב בכלי התקשורת. נראה שמאמצי הצבא להשתיק את הפרשה הביאו לתוצאה הפוכה. צה"ל החליט להתמודד עם התחקיר העיתונאי של הבלוגר אישתון בחקירה של מצ"ח ושל המשטרה. חשיפת הנתונים כעת מעלה סימני שאלה מטרידים לגבי נחיצותה של החקירה הזאת. טוב עשה הצבא כאשר בחר לפרסם את הנתונים, וטוב יעשה אם יסגור את תיק החקירה נגד אשתון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים