מקסם שווא מדיני
רוב הבוחרים של לפיד לא בחרו בו כדי לרומם את אבו מאזן, אלא הצביעו לו כדי שיחולל את המהפכה הכלכלית-חברתית שהבטיח
המהפכה יכולה וצריכה להתרחש בתחום חיבור החרדים לשירות ולעבודה, ובתחום הליברליזציה של הכלכלה והחברה. כזו שתסיר את חנק המס והוועדים ותביא הקלה כלכלית למי שעובד קשה ועדיין מפרפר. אלא שבדרך למהפכה צריכים לפיד ועמיתיו להתגבר על הדיבוק הפלסטיני, שמרעיל אותנו לשווא.
שנים רבות אנחנו שבויים בידי קבוצות לחץ, בעיקר חרדיות, שמנצלות את המאבק המלאכותי בין הימין לשמאל. ראשי יש עתיד חייבים להפנים שיש בידיהם קצה חוט נדיר שיכול לחולל שינוי במסלול החיות של מדינת ישראל, אבל רק אם ישכילו להתעמק במה שאפשר ולא במה שיפוצץ הכל.
המספרים מציבים את הליכוד, יש עתיד והבית היהודי כבסיס טבעי לקואליציה שתוכל לצרף מרכיב אחד או שניים, ולקדם את נקודות ההשקה הרבות הקיימות ביניהן - שהרי בתחום הכלכלי והחברתי, ובתחום השוויון בנטל, אין כל מחלוקת בין שלוש המפלגות הללו.
פרשני השמאל ניסו ליצור חיבור בלתי אפשרי בין לפיד ליחימוביץ' ולבני. אבל בין לפיד ליחימוביץ' פעורה תהום אידאולוגית בתחומי הכלכלה והחברה.
דומה שגם עם לבני, שהפכה לתואמת מרצ, הפער גדול. לבני ודאי שלא יכולה לבלוע את סירובו של לפיד לחלוקת ירושלים. מי כמוה יודעת שללא ירושלים כבירת פלסטין אי אפשר לקבל אפילו כוס קפה מאבו מאזן.
בין לפיד לרוב חברי הליכוד ולכל חברי הבית היהודי יש מחלוקת ברורה בנושא הפלסטיני. אבל רוב הבוחרים של לפיד לא בחרו בו כדי לרומם את אבו מאזן. היו להם כתובות טובות יותר לעניין הזה. רבים מהם באו דווקא מהליכוד והצביעו ללפיד כדי שיחולל את המהפכה שהבטיח להביא, שהופכת את מעי המחנה החרדי וסותרת את הדרך הסוציאליסטית-קומוניסטית של העבודה וחד"ש. דווקא בזירה הזו יש ללפיד שותפים שמשוועים לאולטימטום שהוא יציב לראש הממשלה - או שוויון בנטל או לא כלום.
נתניהו אמנם ייאלץ לאיים על שותפיו ההיסטוריים מש"ס ומאגודה, אבל אם ש"ס חפצת חיים, גם היא תיכנע ותתמסר. ואם לא, אפילו מפלגות השמאל יתקשו שלא לתמוך מבחוץ.
אגב הנושא הכלכלי, אין ספק שהמחאה החברתית הפיחה רוח גדולה במפרשיו של לפיד. אלא שהרוח הזו שונה לחלוטין מזו שתכננו מובילי המחאה. המובילים באו, רובם ככולם, מזן קומוניסטי ואנרכיסטי. ללא משים הם הצליחו לפגוע בעורק זהב של תסכול ציבורי עמוק ורחב, מצדם של מי שלא שותפים להשקפת העולם שלהם.
השבוע, הרוח הגדולה הותירה בצד את מחוללי המחאה, שהתברר שאין להם יותר מ15- מנדטים. תומכי לפיד הצביעו באופן ברור: לא רוצים סוציאליזם וועדים סחטניים, רוצים חופש והורדת מחירים.
לפיד וחבריו צריכים להפנים שגם לבנימין נתניהו אין אופציה של הליכה שמאלה בתחום המדיני.
נתניהו, מוחלש וחבול כתוצאה מהטעויות הקשות שעשה במערכת הבחירות, עומד בראש מפלגה שמרבית חבריה ידיחו אותו אם ינסה באמת לחתוך לכיוון הפלסטיני. לכן האתגר גדול וההזדמנות אדירה, ומי שיחליט לפספס אותה בגלל מקסם שווא מדיני ידון אותנו לבחירות חדשות בקרוב, ואותו לאות הקלון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם