הגיע הזמן לחקירה פלילית
דוח המבקר בפרשת הרפז חושף מעשים שאין להם מקום בשום מערכת במדינת ישראל. אסור שהפרשה תסתיים אצל המבקר
זו הזדמנות לנער את המערכת כדי להנשיר את כל ה"ענפים היבשים" והפירות המורעלים הקיימים במערכת. חיי אדם נתונים בידי אותם גורמים רמי מעלה אשר במקום לעסוק בביצור ביטחונה של ישראל היו עסוקים בטוויית "כורי עכביש" כדי להכשיל זה את זה.
אסור שבנינו ובנותינו המשרתים בצה"ל יהיו הפקר וכלי משחק בידי בכירי מערכת הביטחון. וכך בדוח המבקר: "אין זה דוח קל, ולבי כבד על ממצאיו, אבל תקוותי ואמונתי שבכך אנחנו מסייעים מהותית לצה"ל, למערכת הביטחון, לאזרחי המדינה ולחיזוק חוסנה של החברה הישראלית". נוסיף אנו ולא נשוב: לב כל אזרח ישראלי חייב להיות גס ולא רק כבד. חיי אזרחי ישראל נתונים בידי אותם גורמים בכירים ביותר אשר ענייני המדינה כאילו נהפכו למשניים ואילו האגו ועתידם האישי נהפכו לעיקר.
תהליך בדיקת הממצאים של מה שכונה "פרשת גלנט" ולאחר מכן "פרשת הרפז" מותיר סימני שאלה קשים ביותר לגבי התנהלות פרקליטות המדינה, עד כדי רשלנות ממשית, לכאורה: "ב- 16.1.11 הודיעה פרקליטות המדינה לעורכי דינו של סא"ל (בדימ') הרפז, כי לאחר עיון בחומר הראיות שהמשטרה העבירה אליה שוקלת הפרקליטות להעמיד את סא"ל (בדימ') הרפז לדין בגין האירועים הקשורים לזיוף מסמך ולשימוש בו בכוונה להשפיע על תהליך מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל, שבעניינם נחקר במשטרה, וזאת בכפוף לשימוע. עד סיום העבודה על דוח הביקורת, בנובמבר 2012, טרם הסתיים בפרקליטות המדינה
תמוהה שבעתיים התנהלות הפרקליטות היות והמדובר בהתערבות גסה ופלילית, לכאורה, של אדם מחוץ למערכת אך מקושר היטב בתוכה, במינוי רמטכ"ל בישראל. הייתכן שיש דברים יותר דחופים מכך? נהרהר ונתמה מה הייתה יכולה להיות הסיבה שעד היום לא הייתה חקירת משטרה בכל היבטי הפרשה ולא רק בזיוף מסמך, ומדוע הפרקליטות נמנעה, עד עתה, מלהגיש כתב אישום נגד הרפז? מדוע לא הורתה הפרקליטות למשטרה לחקור לאלתר את הפרשה כולה גם לאחר שהיו בידיה הממצאים החמורים של מבקר המדינה?
זאת ועוד: בדוח המבקר מפורטת בקשת משרד מבקר המדינה משירות הביטחון הכללי לקבל לידיו נתוני התקשרות הקשורים לשיחות לטלפון קוויות או סלולריות. פניו של המבקר הושבו ריקם. בהתייחס לנהלים שקיבלו את ברכתו של היועץ המשפטי לממשלה, נמנע ראש השב"כ לשעבר וגם הנוכחי מלשתף פעולה עם המבקר.
תמוהה שבעתיים גישה זו משום חומרת המעשה המיוחס למעורבים בפרשה אך לא פחות מכך בהסתמך על ראיון שנתן ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, בו הוא מלין קשות על התנהלות ראש הממשלה ושר הביטחון. בר דעת אינו מסוגל להבין לוגיקה זו אלא אם כן הלוגיקה של ראשי השב"כ או של היועמ"ש בלתי מובנת לבני תמותה רגילים.
הרפז הוא דמות מפתח, בעלת קשרים שלא יסולאו בפז בתוך צמרת צה"ל ומשרד הביטחון. איש מסתורין, המביא והמוציא, ללא רשות אך בסמכות, ללא הכשר ביטחוני מתאים אך בהקשר ללשכת ברק. קרבתו האינטימית מאוד לרמטכ"ל, לאשתו ולעוזרו, אל"מ וינר, מחשידה ביותר, במיוחד לאור אמירתו של אשכנזי שאיננו מחבריו של הרפז.
וכך כתוב בדוח על קרבת היתר בין הרפז לוינר: "אל"ם וינר חשף בפני סא"ל (בדימ') הרפז לוחות זמנים, פעולות ומפגשים הנוגעים לפעילות של ראש הממשלה, השר ברק, בכירים במשהב"ט וקצינים בכירים בצה"ל... אל"ם וינר קיבל מסא"ל (בדימ') הרפז מידע והעביר לו מידע ביחס לאלוף גלנט וביחס לקצינים בכירים בצה"ל, וכן מידע הנוגע לאמ"ן, לרבות על מינויים צפויים של קצינים בכירים, בפרט במערך מסווג באמ"ן". הכל ללא סמכות.
מעשים כגון אלה ישנם בשפע והם מעידים על מערכת קלוקלת המנוהלת על ידי וינר והרפז.
אסור שדוח המבקר יהיה סוף פסוק. על היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירה פלילית לגילוי האמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם