"הוא לא עמד בלחץ. מערכת המשפט אשמה"

שושנה דכנר, אלמנתו של עדהמדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר מדברת לראשונה. היא מספרת עלהקשיים העצומים ועל הידיעה של בעלה שהדיונים בבית המשפט בסוף יהרגו אותו. עשו לו את המוות בבית המשפט. הוא הביא מכתבים שהוא חולה ולא האמינו לו"

שרה ליבוביץ-דר | 23/3/2013 13:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"כל יום כשהוא חזר הביתה מבית המשפט הוא אמר שהדיונים יהרגו אותו ובסוף זה מה שקרה", אומרת שושנה דכנר, אשתו של עד המדינה בפרשת הולילנד, בראיון ראשון.

"התלבט אם לחתום על הסכם עד המדינה". שמואל דכנר צילום ארכיון: יוסי אלוני
לפני שלושה שבועות, יום אחרי שנחקר בבית המשפט בחקירה נגדית קשה ומפרכת, שמואל דכנר, עד המדינה בתיק הולילנד, נפטר. שושנה דכנר מתקשה להיזכר ברגעי חייו האחרונים של בעלה, העצב מטשטש. ביום שישי, בשעה ארבע לפנות בוקר היא שמעה את שמואל דכנר קורא בשמה. היא הייתה הלומת שינה. "בקושי התעוררתי, אבל הלכתי לראות למה הוא קורא לי", היא אומרת.

"ראיתי שהוא על הרצפה. ניגבתי לו את הפנים עם סמרטוט רטוב וקראתי לשכן שיעזור לי לעלות אותו למיטה, התכוונתי להתקשר לאמבולנס אחרי שהוא יהיה על המיטה, אבל הוא היה בלי עין רעה שמן ולא הצלחנו להעלות אותו למיטה, אז קראנו לאמבולנס, לקחו אותו לאיכילוב, חיכיתי שם ואחרי כמה זמן באה רופאה ואמרה לי שהוא נפטר. זה כאב לי מאוד, 53 שנים אנחנו ביחד, וכשצריכים אחד את השני נפרדים בצורה כזאת מאוד לא יפה".

במהלך עדותו בבית המשפט חששת שדבר כזה עלול לקרות?
"כל יום כשהוא חזר מבית המשפט הוא אמר לי 'שושנה הם גומרים עליי ואף אחד לא יכול לעזור לי'. עשו לו את המוות בבית המשפט. הוא אמר שהוא חולה ושהוא לא יכול יותר, הוא הביא מכתבים שהוא חולה ולא האמינו לו, ביקשו עוד חוות דעת, מה זה הדברים האלה. כל מי שהכיר אותו ידע שהוא חולה, כולם ראו שהמשפט גמר אותו. גם החתן שלי שהוא רופא אמר שהוא גמור. בסוף עשו לו טובה ובמקום שהוא יעיד כל יום נתנו לו להעיד רק פעמיים-שלוש בשבוע. הוא באמת היה מסכן. מה זה עוזר לדבר על זה? אין יותר מה לעשות".

היה שלב שהוא הצטער שהוא החליט להיות עד מדינה?
"כן, הוא הצטער כי הוא לא יכול היה לעמוד בלחץ".

יש מישהו מסוים שאשם, לדעתך, במה שקרה?
"מערכת המשפט אשמה, כולם יודעים מי אשם גם בלי שאני אדבר".

רועי בלכר, עורך הדין שחקר אותו חקירה נגדית יום לפני שהוא מת, אמר בראיון לערוץ 2 שמותו לא ציער אותו יותר מאשר מותם של אנשים אחרים שאנחנו קוראים עליהם בעיתון כל יום. כאב לך כששמעת איך הוא התייחס לבעלך אחרי מותו?
"אני לא ראיתי את זה, אבל במשפחה שלי חשבו שבבית המשפט היו מספר מנוולים".

במהלך השבעה סיננתם את המבקרים, לא נתת כמעט לאף אחד להיכנס אלייך הביתה.
"לא רציתי בכלל לעשות שבעה, לא שמתי מודעות אבל, לא רציתי שאף אחד יבוא אלינו הביתה בשבעה, אנשים צבועים ולא מפרגנים. אני אומרת לך שאסור להאמין לאף אחד, תאמיני רק להורייך, לא לגברים, אימא שלי תמיד אמרה שכלב וגבר זה אותו דבר, אבל באו מהמשטרה ומהפרקליטות ואמרו שהוא היה מסכן, שניצלו אותו".
צילום: ללא קרדיט
שושנה דכנר ומשפחתה בלוויה של בעלה. ''במשפחה שלי חשבו שבבית המשפט היו מספר מנוולים'' צילום: ללא קרדיט
מרצדס ושאגאל

דכנר, בן 75 במותו, יליד רומניה, איש עסקים רבגוני, לשעבר משנה למנכ"ל "כלל" ובעלים של חברת אחזקות, הפסיד בתחילת שנות ה-90 סכומי עתק ועבר ללונדון עם אשתו, שושנה, ובתו הצעירה, אדריכלית במקצועה. לבני הזוג בת נוספת, רופאה. שושנה דכנר היא בתו של איש העסקים צבי הוברמן, הבעלים של קפה הוברמן הסמוך למתחם הבימה בתל אביב.

"אין מקום שלאבא שלי לא היו בו עסקים", אומרת שושנה דכנר, "אבל בעלי עשה עסקים אחרים". לדבריה היא לא הייתה מעורבת בעסקיו. "הוא לא דיבר. הוא היה אדם שלא מדבר. לא סיפר. לא דיבר. אף פעם לא ידעתי כלום. רוב הזמן הייתי סגורה בתוך עצמי, לא הייתי חברותית, לא היה לי אף אחד, רק המשפחה".

המשפחה, על פי מסמכי בית המשפט, ידעה עליות ומורדות. ב-91' שושנה ושמואל דכנר ערכו הסכם ממון והסכם גירושין וב-2008 ערכו הסכמים נוספים אולם לא התגרשו והמשיכו לחיות ביחד, רוב הזמן בדירתה של דכנר בכיכר המדינה שנרכשה מכספי הירושה של הוריה.



על פי מסמכי בית המשפט דכנר היא אישה אמידה. ב-2008 הם פנו לבית המשפט וביקשו שייתן תוקף של פסק דין להסכם יחסי הממון ביניהם לפיו הדירה על תכולתה - כולל ציורים של מארק שאגאל, סלבדור דאלי, פסל מברונזה של דאלי, חפצי אמנות נוספים, ומכונית מרצדס משנת 98' - הם רכושה של שושנה דכנר.

ב-2010 דכנר ואשתו נתבעו על ידי "חברת ליאם מימון והשקעות" להחזר חוב של דכנר לחברה. בבית המשפט נפרשו נכסים רבים, מכונית מרצדס וחפצי אמנות יקרי ערך. הבת עידית העידה שהפרדת הרכוש בין הוריה הייתה מוחלטת. אביה היה אביון, אמה כיסתה את חובותיו. שושנה דכנר העידה שבכל פעם שבעלה היה בצרות היא הייתה מוציאה כסף משלה ונותנת לו, אולם לאחרונה היא טענה בבית המשפט שגם היא חסרת כול. "אין לי כסף", היא שבה ואמרה מספר פעמים בדיון בבית המשפט בתביעה האזרחית.

צילום ארכיון: נאור רהב
''בסוף זה מה שקרה''. הלווית עד המדינה צילום ארכיון: נאור רהב
איפה הכסף

בתמורה להסכמתו לשמש כעד מדינה, הובטחו לדכנר 12 אלף שקל בחודש וחובותיו לרשויות המס בוטלו. על פי פרסום ב"גלובס" דכנר ביקש שאשתו תקבל תמיכה אחרי מותו, אולם לא ברור אם הפרקליטות נענתה לבקשה. "הבטיחו לי", אומרת דכנר. "אבל היום אף אחד לא רוצה לדבר איתי. נשארתי בחוסר כול. אני בת 70, לא אצא לעבוד בגילי, גם אני לא אישה בריאה. עכשיו אף אחד לא עוזר לי וגם הלל (צ'רני, ש"ל) לא רוצה לתת את הכסף".

כשחזר מלונדון התחיל דכנר לעבוד עם הלל צ'רני, היזם של פרויקט הולילנד ואחד מאנשי המפתח בתיק השוחד הענק. "לעשות את הפרוגרמה התכנונית", כפי שתיאר בבית המשפט. "הקשרים עם הרשויות, הבאת קונים, משא ומתן, משקיעים ועוד. בסופו של דבר הצלחנו להשיג שבמקום 25 אלף מ"ר יאושרו סך הכל 311 אלף מ"ר". על פי כתב האישום, כדי להגדיל את הפרויקט דכנר שילם שוחד לבכירי עיריית ירושלים, בין השאר לראש העיר אהוד אולמרט, למזכירתו שולה זקן ול-14 נאשמים נוספים.

"אם הייתי יודעת שזאת העבודה שלו הייתי מבקשת ממנו להפסיק", אומרת שושנה דכנר. "אבל המגדל בהולילנד יפהפה, הייתי שם פעם ואהבתי".

ידעת שהוא מיודד עם אולמרט? במשפט הוא אמר שהם היו כמו שני גנבי סוסים.
"מה זה מיודד? הוא הכיר אותו מהעסקים, מה נשמע, שלום שלום, דברים כאלה".

במשפט נחשף שהוא קנה לשולה זקן תכשיטים, תמונת שמן, נעליים ותיק ועזר לה לרהט את ביתה החדש בסכום נכבד. ידעת על הקשר המיוחד ביניהם?
"הוא לא סיפר לי. זה בדיוק הברוך של כל הפרשה הזאת, שהוא בדרך כלל לא סיפר כלום. על פי ניסיון החיים שלי היום, אישה שמאמינה לבעלה היא אידיוטית".

בניסיון לקבל מצ'רני את הכסף שהגיע לו עבור עבודתו, לטענתו, הכין דכנר טיוטה של כתב תביעה המפרט את סכומי השוחד ששילם, לדבריו, לבכירים בעיריית ירושלים, ולאחרים, בידיעתו של צ'רני, כדי לקדם את פרויקט הבנייה בהולילנד. דכנר אף התלונן במשטרה נגד המעורבים בפרויקט הולילנד. אחרי משא ומתן עם הפרקליטות הוא קיבל מעמד של עד מדינה, ונגד אולמרט, זקן ו-14 נאשמים נוספים הוגש כתב אישום על קבלת שוחד.

"הוא התלבט אם לחתום על הסכם עד המדינה", משחזרת שושנה דכנר. "אבל הם כל כך ביקשו אותו אז הוא אמר לי 'מה יש לי להפסיד'. הוא לא תיאר לעצמו שזה יהיה כזה טררם. לא עניין אותו כל השאר בתיק הזה, הוא רק רצה לקבל את הכסף שמגיע לו מהלל צ'רני, אבל אל תדאגי, בסוף הנאשמים יקבלו את העונש שלהם".

הכל נגמר

כבר בתחילת הדיונים הבהירה הפרקליטות שעד המדינה חולה, ביקשה לזרז את עדותו ואף צירפה חוות דעת רפואית של מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים הדסה עין כרם, פרופ' אריה בן יהודה, הקובעת שדכנר יהיה כשיר להעיד במשפט הולילנד בשנה וחצי הקרובות, אך לא ניתן לדעת אם יהיה כשיר להעיד גם לאחר מכן. הפרקליטות גם טענה כי לנוכח מצבו הרפואי של דכנר הוא לא יוכל להעיד יותר מארבע שעות ביום. מנגד, עורכי דינם של הנאשמים אמרו בתגובה בשיחות עם עיתונאים שכבר שנים רבות דכנר מתלונן על מצב בריאותי רעוע ומשתמש בכך כדי להטעות.

החקירה הנגדית של דכנר בבית המשפט המחוזי בתל אביב הייתה קשה. כשהתובעת במשפט, עו"ד ליאת בן ארי, ביקשה להפחית את מספר השעות שדכנר יעיד בהן, ואמרה שהוא עבר כבר צנתור. "יש סיפורים אחרים ומחלות נוספות שקיימות", אמר עו"ד רועי בלכר, המייצג את אהוד אולמרט. "פרשת התביעה תסתיים כשהיא תסתיים, לא לפני כן. אדון שמואל דכנר ישלים את עדותו ולא משנה כמה צנתורים הוא יעבור ובכמה שעות הוא יעיד בכל יום", אמר בלכר.

יום לפני שדכנר לקה בדום לב ומת הוא נחקר חקירה נגדית על ידי בלכר, שהטיח בעד המדינה שהוא שקרן. דכנר היה נסער. "אני אומר שאתה משקר", הוא אמר לבלכר. "אני לא מוכן, עם כל הכבוד, שהוא ימשיך להשתמש במילים ושאני לא אענה לו. אם אביו לא לימד אותו חינוך, אני אלמד אותו. יש גבול כמה אני מוכן לסבול בגילי ובמצבי הנפשי והרפואי, עד כמה אני מוכן לספוג שפה כזו".

יממה אחר כך דכנר נפטר. בלכר, כאמור, אמר שהוא אינו מרגיש אשם, לשיטתו הוא ניהל חקירה נגדית מקובלת שלא חרגה מהכללים. בני משפחתו של דכנר לא אהבו את הכללים. "כולם שכחו ממך וברחו ממך", אמרה בתו בהלוויה. "כי לא יכולת לתת יותר, כי לא היה אפשר לסחוט אותך יותר. לימדת אותי אהבת אדם, האמנת לאנשים ורצית לעזור להם וכמה עזרת: רק לתת ולתת היה המוטו שלך. אבל בדבר אחד טעית. אנשים לא באמת טובים כמו שהאמנת. אנשים הם רעים ואכזרים. אין אהבת אדם. ארצנו הפכה להיות ארץ אוכלת יושביה. אדם לאדם זאב".

שלושה שבועות אחרי שנפטר אומרת שושנה דכנר שהיא "עדיין מבולבלת. אחרי כל כך הרבה שנים ביחד קשה לקבל את המוות שלו. זה סיפור עצוב. היה לו רק חלום אחד, לחתן את ארבעת הנכדים שלנו. אבל זה כבר לא יקרה. זהו זה. הכל נגמר".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''במגזין''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

עוד ב''במגזין''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

;
תפוז אנשים