מילה ליאיר לפיד

שר האוצר לא יכול רק לבחור בין האלטרנטיבות שמציגים לו יועציו. הוא חייב ללמוד איך להנהיג ולייצר אמינות, ובעיקר לחשוב לפני ששולף החלטה

אמנון לורד | 5/5/2013 7:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: יאיר לפיד
עוד מעט נוכיח שוב כמה אנחנו יותר חכמים מגולדה מאיר, משה דיין, דוד אלעזר (דדו ) ואלי זעירא. יום השנה ה-40 למלחמת יום הכיפורים יזמין את המתקפה הקבועה של הלקחים בדיעבד, מלווים בעוד מסמכים חדשים ובלעדיים. הלקח שהולך ומתקבע כקונצנזוס הוא שישראל החמיצה שלום עם מצרים בראשית שנות ה-70, ולכן קיבלה מלחמה בהפתעה.

זה לקח טוב ומוצלח. בייחוד בגלל שהקברניט של ימינו לא יכול ללמוד ממנו דבר. אבל יש כמה דברים שאפשר בכל זאת ללמוד מהתנהלותה של ראש הממשלה גולדה מאיר, בלי להתיימר לדעת מה הייתה ההחלטה הנכונה שלא נלקחה. גולדה לא הבינה הרבה בכלכלה, והבינה כנראה עוד פחות בענייני ביטחון. אבל כולם יכלו לישון בשקט, כפי שאמר לה רא"ל (במיל') חיים בר-לב: "יש לנו 300 טנקים בקו התעלה, ואם אני שקט, גם את יכולה לישון בשקט". היה לה על מי לסמוך בענייני ביטחון: בנוסף לבר-לב, הרמטכ"ל לשעבר, היה גם הרמטכ"ל המכהן דדו, והיה שר הביטחון משה דיין, ויגאל אלון וישראל גלילי הוותיקים והמוסמכים, וכמובן אלופי המטה הכללי.

ובכל זאת גולדה לא קיבלה את ההחלטות הנכונות. העובדה שהיא הייתה מוקפת ביועצים ממדרגה ראשונה לענייני ביטחון לא עזרה לה. הסיבה העיקרית שהיא נכשלה הייתה משום שהיא לא הנהיגה. בישורת האחרונה, בשבוע האחרון שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היא לא נתנה תשומות משלה והעמידה את עצמה כמי שצריכה לבחור בין אלטרנטיבות שמציגים לה הרמטכ"ל מזה ושר הביטחון מזה.
קצת קשה להשוות, אבל שר האוצר דהיום, יאיר לפיד, נמצא במצב דומה. השגיאות שהוא עלול לבצע לא יעלו לישראל ב-2,500 הרוגים. אבל בהחלט עולה השאלה אם כלכלת ישראל תשרוד את יאיר לפיד כשר אוצר. וזה לא מעט כמחיר לאומי.
כמו גולדה מאיר ועמיר פרץ

לפיד דומה במצבו לגולדה וגם לעמיר פרץ, שאותו הוא לומד להכיר בישיבות הממשלה. גם פרץ, לכאורה, לא הבין הרבה בענייני ביטחון, והתקשורת נהגה להרגיע את הציבור שהוא מוקף בפורום ענק של יועצים בני-סמכא בתחום מסוגם של אמנון ליפקין שחק ז"ל, אורי שגיא ועוד רבים וטובים. וחוץ מזה, היו לנו ראש ממשלה מעולה מתואם עם רמטכ"ל איכותי, ולא היה שום צורך לדאוג. אך פרץ, על אף שלא היה בעמדה להיות מצביא מלחמת לבנון השנייה, קיבל לפחות שתי החלטות חשובות ביותר, שאפשר להגדירן ממין השכל הישר: לכוון את המכה האווירית הראשונה על הטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה ולא על התשתיות, כפי שצה"ל רצה; ויותר מאוחר, הדחיפה לפיתוח כיפת ברזל.

לפיד, כמו גולדה ופרץ, מוקף ביועצים מבריקים. הוא הקים לעצמו פורום עצמאי של מומחים. לא רק לימוד קדחתני דרוש כדי להוביל את הכלכלה וגם לא בחירה בין אלטרנטיבות. בענייני הכלכלה זה לא רק שדרושה מנהיגות, אלא מה שאולי קשה יותר - התנהגות. נראה שלמרות שכל ה"קיביצערים" ניסו כבר בהתחלה לרמוז לו בכיוון הזה, הוא לא קולט. מעבר להחלטות הנכונות - שלא כולם יודעים מהן - לפיד כשר אוצר צריך לייצר אמינות. הוא צריך לנטוע ביזמים המקומיים והבינלאומיים תחושת ביטחון.



כרגע, מבין המודלים השונים ומגוונים של מנהיגות בישראל, הוא הכי מזכיר את אהוד אולמרט: אולמרט היה מחליטן אובססיבי. הוא כל הזמן קיבל החלטות. לא היה פורום שהתכנס שאולמרט לא חתם אותו בהחלטה נחרצת. אם יש יועץ אחד שיכול להגיד ליאיר לפיד: תפסיק לרגע לקבל החלטות, ותתחיל לחשוב כמה ימים - בייחוד אם לא קוראים לו אהוד אולמרט-יופיע נא מיד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום: .

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "רצח בין ידידים", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים