וינשטיין: החלטותיי בתיק ליברמן היו מוצדקות
היועמ"ש דיבר בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, ונימק גם את התנגדותו לחוק המשילות. "לא אתן את ידי לפגיעה ביועצים המשפטיים"

היועמ''ש יהודה וינשטיין צילום ארכיון: מקס ילינסון
טענתו המרכזית של היועץ הייתה שיש משמעות ציבורית רבה לעצם הגשת כתב אישום, ולכן "האחריות לקבוע האם יש הצדקה להגשת כתב אישום רובצת לפתחו של התובע בלבד. הוא לא יוכל לגלגל את האחריות לבית המשפט, כדי שיוציא עבורו את הערמונים מהאש". הוא דחה את הטענות שהופנו כלפיו ודרשו ממנו להגיש כתב אישום, גם כאשר אין לתובע וודאות מלאה שכתב האישום יוביל להרשעה, מתוך תפיסה שההכרעה בתיק צריכה להיות מסורה לשופט ולא לתובע.
"כל עוד אני מכהן בתפקיד היועמ"ש זו הגישה שתנחה את רשויות התביעה. החלטות התביעה יתבססו רק על שיקולים משפטיים, גם אם תהיה ביקורת ציבורית", קבע וינשטיין והוסיף, כי "בפרשת החברות החלטתי שלא קיים סיכוי להרשעה ולכן סגרתי את התיק. לעומת זאת בפרשת השגריר החלטתי להגיש כתב אישום".
בהמשך טען פרקליט המדינה משה לדור כי גם וינשטיין עצמו חשב בשלב מסוים שיש מקום להגשת כתב אישום נגד ליברמן, אבל "בשקילה נוספת והתלבטויות נוספות הכף נטתה אצל היועץ לכיוון של שינוי מהעמדה הקודמת", אמר לדור. לשאלה מה גרם לשינוי העמדה הסביר לדור כי "הליך שמתמשך יתר על המידה מקשה על קבלת החלטה, כי אנחנו מבססים את תיק על ראיות שנאספו לפני שנים. בתיק הזה המערכת שלנו לא פעלה בקצב שהשביע את רצוננו".
"תפקידנו לוודא שמערכי השלטון פועלים"
וינשטיין נימק את התנגדותו להצעת חוק המשילות בגלל הפרק העוסק בפיקוח ותחימת פעולתם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. הפרק נכתב מתוך תפיסה שפעילותם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מטרפדת לעיתים קרובות את יכולתם של השרים לקדם את מדיניות הממשלה במשרדיהם.
"תפקידו של היועץ המשפטי למשרדי הממשלה הוא לסייע להגשמת מדיניות נושאי המשרה, אך גם להבטיח שהם יבואו בגדרי החוק והמנהל התקין", הטעים וינשטיין. "זו המשמעות של מושג המשילות. ללא חוקיות ותקינות השלטון אין לו ערך. תפקידנו לוודא שמערכי השלטון פועלים תוך שמירה קפדנית על זכויות אדם, על שוויון ועל הליך נאות. לכן לא נתתי ידי למהלכים שיחלישו את מערך הייעוץ המשפטי".
