לא לניסוי הביומטרי
יש סיבות לחשוש מהרפורמה בתעודות הזהות, ובעיקר ההתנהלות החשאית של משרד הפנים בנושא. מתברר שיש להם הרבה מה להסתיר
במדינות רבות בעולם המערבי כבר יש לאזרחים דרכונים ביומטריים, אלא שבין מה שמתחולל במדינות אלו ובין מה שעתיד להיות כאן יש הבדל אחד משמעותי: במקביל להנפקת הנתונים הביומטריים בארץ, יועברו כל הנתונים הללו גם למאגר מרכזי שיחזיק משרד הפנים. במקרים מסוימים תוכל המשטרה לקבל מהמאגר פרטים, ולהשוותם לממצאים שייאספו בזירת פשע. המאגר יהיה זמין, כמובן, גם לפקידי משרד הפנים.
עד כאן הכל עוד נשמע סביר מאוד לרבים מאיתנו. תומכי החוק טוענים כי במדינה עם בעיות ביטחון כשלנו, טוב שיוקם מאגר שירכז את כל הנתונים הביומטריים. מנגד, אפשר להסתפק בתעודה הכוללת בתוכה את הנתונים הביומטרים ללא הקמת מאגר, כאשר בנקודות הבידוק הרלוונטיות, כגון נקודות גבול, יכולה להיערך השוואה בין טביעות האצבע במציאות ובין אלו המצויות בתעודה.
המאגר, טוענים התומכים, ימנע את האפשרות של כפל זהויות, היינו אדם אחד שיוציא שתי תעודות זהות בזהויות שונות. יתרון נוסף הוא של המשטרה, שתוכל לכאורה לקדם את חקירותיה.
אלא שאליה וקוץ בה. לפני זמן לא רב נלכדו פורצי מאגר מרשם האוכלוסין, שבו מופיעים כל הפרטים האישיים שלנו. מאז שפרצו אליו, הוא זמין ברשת כבר שנים רבות.
מי שאמון לשמור על המאגר הוא משרד הפנים, שאצלו יהיה "שמור" גם המאגר הביומטרי. זו רק דוגמה אקטואלית, ויש עוד דוגמאות למכביר לפריצות מאגרים בחו"ל - שמורים הרבה יותר - כגון אלו של הפנטגון או של לוקהיד-מרטין.
משרד הפנים התנגד גם להכבדה בדרכי ההצפנה של הנתונים במאגר. כבר נפרצו מאגרים שבהם עלויות אבטחת המידע מגיעות למליארדי דולרים, אבל במשרד הפנים חוסכים בשקלים: העיקר שהמיזם יצא לדרך. אחריו - המבול.
דרך ההתנהלות של משרד הפנים בעניין המאגר הביומטרי מזכירה את זו של השב"כ. הכל נעשה בשקט, בכמה שפחות פרסומים. יש לדרך הזו הסבר: משרד הפנים אינו מעוניין שהאזרחים יחששו להשתלב בניסוי הביומטרי. יש הטוענים שכאשר יגיעו האזרחים להוציא תעודות זהות או דרכונים, ברירת המחדל של פקיד משרד הפנים תהיה להנפיק להם תעודה ביומטרית, בלי לשאול אותם כלל. רק למי שיתנגד לכך באופן מפורש יוצאו התעודות במתכונתן הישנה.
ההתנהלות הזו מעוררת תחושות קשות. אין זה ראוי שהמדינה תרכז את כל הפרטים הביומטריים שלנו במאגר אחד, כאשר זוהי רק שאלה של זמן עד שהמאגר ייפרץ. זמינותן של טביעות האצבע שלנו על גבי הרשת תוביל להשתלת טביעות האצבע בזירות פשע ולהפללת אזרחים תמימים בפשעים שלא תהא להם כל אפשרות להכחיש. מנגד, מניעת כפל הזהויות אפשרית במגוון דרכים אחרות, אבל את זה משרד הפנים לא מגלה.
אם לא די בכך, זמינות טביעות האצבע גם תוציא מכלל אפשרות לעשות בהן שימוש לצורך זיהוי. היום נפוצים מקומות עבודה, כלי רכב ומנעולים שהכניסה אליהם מבוססת על טביעת האצבע שלנו. לכן, הברירה שלנו היא אחת: להחרים את הניסוי הביומטרי. להבדיל ממספר טלפון, סיסמה או אפילו שמו של אדם, טביעת אצבע אי אפשר לשנות. טביעת אצבע יש לנו רק אחת, ואם המדינה לא שומרת לנו עליה, ראוי שאנו נעשה זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם