פרשת הרפז והקשר האיראני
לא טיב היחסים האישיים בין אשכנזי לברק הוא העניין המרכזי. מחלוקת אסטרטגית בנוגע למדיניות מול איראן תרמה להתפוצצות הפרשה
ההחלטה לפתוח עתה בחקירה פלילית נגד אשכנזי יכלה להתקבל כבר לפני שנתיים. לפי הפרסומים, לא מדובר בעדויות חדשות שהתגלו, ומאחורי גרירת הרגליים של המערכת המשפטית היו גורמים פוליטיים שלא חפצו בקיום חקירה נגד האביר אשכנזי, שלחם נגד אהוד ברק.
את הסיבה לכך אין לחפש בפנקסנות או בניסיון לשמור על טוהר מוסד הרמטכ"לות, כפי שכמה הציגו את העניין. יש להניח שהלחץ שהפעיל הפרקליט הצבאי, דני עפרוני, לפתוח בחקירה פלילית הוא רק קצה הקרחון שהוצג לציבור. החלטת היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, מלמדת שאף שברק אינו בממשלה, ישנם לחצים פוליטיים לחשוף את האמת, או לפחות את חלקה.
החקירה הפלילית תעסוק ביחסי אשכנזי עם הדרג המדיני הממונה עליו. מעבר לניסוחיים המשפטיים, אפשר לומר כבר עתה ש"מסמך גלנט", שהפך ל"מסמך הרפז", הוא למעשה "מסמך אשכנזי". מעט עיתונאים היו מוכנים לשחות נגד הזרם ולחשוף את האמת. מספיק היה לצפות בדיווחיה של איילה חסון לפני כשנתיים כדי לדעת שהעסק לא כשר.
אולם לא טיב היחסים האישיים בין הרמטכ"ל אשכנזי לשר ברק הם העניין המרכזי פה, אלא מחלוקת אסטרטגית בין השניים. למעשה כבר לפני חודשים רבים דווח שמבקר המדינה קיבל חומר רב על ההקשר של הפרשה לנושא האיראני, אולם החליט שלא להתייחס לכך בדוח עב הכרס שפרסם. מדוע התקבלה החלטה זו, המסתירה מפני הציבור את ההיבטים הפוליטיים והצבאיים של הפרשה?
מעבר להתנהגותו של אשכנזי, שאולי תוביל להגשת כתב אישום נגדו, יש לתהות: מדוע הוא פעל נגד ברק? מדוע הוא התנגד למינויו של יואב גלנט? האם יש קשר בין התנגדותו לאישים האחרונים לעובדה שכשעזב את תפקידו אמר לרמטכ"ל האמריקאי ש"הדיבורים על אופציה צבאית חסרי שחר ומהווים דברי רהב בלבד"? האם יש קשר בין הפרשה לעמדותיו של אשכנזי בנושאים אסטרטגיים?
אולי אפשר ללמוד מעט מההיסטוריה: זמן קצר לאחר שהתפטר מתפקידו כשר בממשלת לוי אשכול, אמר משה דיין שיש לו מחלוקת עם ראש הממשלה, איש מפלגתו, על האופן בו מדינת ישראל צריכה להשתלב במזרח התיכון, אולם יש ביניהם הסכמה שאת המחלוקת לא חושפים ברחבת השוק.
העיסוק המשפטי (או העיתונאי) ביחסי מרות בין רמטכ"ל לשר הממונה עליו משמשים כעלה תאנה המסתיר את המחלוקות האמיתיות בין השניים בכל הנוגע להפעלת כוח צבאי נגד איראן והסביבה. חוגי אשכנזי פעלו ללא לאות כדי להסביר לציבור שברק הוא אדם חסר אחריות והוא מעוניין בגלנט כרמטכ"ל שיהיה עושה דברו.
היה בכך הרבה יותר מרמז לכך שאותם חוגים מתנגדים לגלנט מסיבות קונקרטיות - דוגמת עמדתו בסוגיה האיראנית. דוגמה אחת למחלוקת אפשר למצוא בכך שברק אמר שאת האקדח נגד איראן צריך להשאיר טעון, ואילו דבריו של אשכנזי על "דברי הרהב" של האחרון התקבלו - יש לשער - באנחת רווחה בטהרן.
יש לקוות שמבקר המדינה יחשוף את החומרים שמנע מהציבור, שכן החקירה המשטרית לא תעשה זאת. יהיה בכך שיעור מאלף ב"מאחורי הקלעים" של הפוליטיקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם