אל תתעלמו מהשד העדתי

תוכניתו של אמנון לוי שעוסקת בשד העדתי לא מצליחה לכסות את המציאות המורכבת בארץ. אך היא בהחלט מזכירה לנו את המגמות הגזעניות בחברה הישראלית

אסף גולן | 6/8/2013 14:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מרגע עלייתה של התוכנית "השד העדתי" בהובלתו ועריכתו של העיתונאי אמנון לוי, היא נתקלה בהתקפות קשות ולטענות על הטיה וחוסר אמירת אמת. אולם דווקא הביקורת החריפה על התוכנית, שכללה הגחכה של הטענות של אמנון לוי, מלמדות שיש לפחות אמת מסוימת בטענות שהועלו.

המציאות החברתית בישראל 2013 היא יותר מורכבת מזו שעולה בתוכנית טלוויזיה אולם אין ספק שרוב מעצבי דעת הקהל בישראל נוטים אחרי תרבות מסוימת ודוחים באופן אינסטינקטיבי תרבות אחרת. הכוונה היא להשלטה הכמעט מוחלטת של תרבות המערב במופע האמריקאי שלה בארץ.

ההשלטה הזו מייצרת מסגרת ייחוס לחברה האזרחית בישראל באופן שדוחה בצורה חריפה את המסורת המזרחית של אחוז גדול מהאוכלוסייה בארץ. צורות הלבוש המקובלות, שאנחנו נוהגים לקרוא להן לבוש מכובד, לעולם לא יכללו שרשראות זהב לגברים או צבעים בעלי גוון ערבי. באופן דומה האוזן שלנו רגילה יותר למוזיקה באנגלית ולא למוזיקה מזרחית. אגב, לרובנו קשה גם עם מוזיקה בלקנית וצרפתית.
אין סליחה

כך קורה שכל מי שגדל בישראל על קודים תרבותיים אחרים מאלו ששולטים בשיח לא יצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית שמקיפה אותו ולעולם ייתפס כזר - אלא אם הוא יתעקש לחיות על פי חינוכו ולא ירכין את ראשו כלפי התרבות השלטת.

אמת פשוטה זו היא מעין טאבו בארץ כיוון שההודאה בה היא בבחינת הודאה בחוסר הפלורליזם היסודי שקיים בישראל. זו גם הסיבה לסדרת ההתקפות הקשות על תוכניתו של אמנון לוי. לוי מדבר על הפיל שנמצא בחדר שכולנו מסרבים להודות בו. אלא שההתעלמות מהנטייה הבוטה מעברה של מדינת ישראל מהווה לא רק פגיעה בעדות המזרח בארץ, פגיעה שגם עליה אין סליחה, אלא פגיעה במדינת ישראל עצמה.

אין סליחה לחברה שמתעלמת מהמרחב התרבותי שבו היא חיה, במיוחד שהשפעתו של המרחב הזה על חייה היא קריטית. כך קורה שבישראל 2013 כמעט שאין ישראלים דוברי ערבית וכמעט שאין התמקדות בתרבות הרחבה והשונה שנמצאת מסביבנו למרות שתרבות זו מייצגת שליש מהאנושות.

העיוורון הישראלי הזה מונע מאיתנו להתחיל להבין אפילו בצורה שטחית את המדינות והעמים שמסביבנו שחיים על פי מסורות וקודים הגיוניים שנסתרים מאיתנו לחלוטין. באופן הזה ישראל לעולם לא תהווה איבר ממשי מהנוף שבו אנו חיים, אלא תיתפס תמיד כראש גשר קולוניאליסטי שכבש כברת ארץ מקרית בתוך העולם הערבי.

רק חזרה משמעותית לתרבות השמית שלנו, שיש לה הרבה מהמשותף עם אחינו הערביים, תאפשר לנו באמת להבינם ולהגיע איתם להבנות רחבות שיכללו אפילו הפסקה זמנית של האלימות ומי יודע אולי גם הסכמי שלום אמיתיים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אסף גולן

צילום:

עורך וכותב במקור ראשון ובמעריב

לכל הטורים של אסף גולן

עוד ב''דעות''

פייסבוק