דרוש מנהיג מפחיד
שלי יחימוביץ' לא נתפסת כמועמדת מתאימה לראשות הממשלה, אך גם יריביה לוקים בכך. נתניהו לא מפחד מהם, וזו הבעיה האמיתית
בסקר האחרון של "הארץ" ומכון "דיאלוג" בקרב מצביעי מפלגת העבודה (לא חברי המפלגה), קיבלה יחימוביץ' 48 אחוזי תמיכה - פי שניים מיצחק (בוז'י) הרצוג שאחריה. בוועידת המפלגה בסוף השבוע שעבר עלה בידה להשיג רוב ולבלום את דרישת יריביה המרכזיים, הרצוג, איתן כבל ואראל מרגלית, לדחות את הבחירות לראשות העבודה לינואר ולפתוח את פנקס הבוחרים למתפקדים חדשים.
אבל הרוב הדחוק שבו ניצחה בוועידה יכול לעורר חששות מסוימים במחנה שלה. לפעמים סקרים לחוד ומציאות לחוד.
יחימוביץ' הייתה הצלחה גדולה כחברת כנסת מהשורה. היא קנתה את שמה ואת מעמדה בחקיקה בתחום החברתי-כלכלי. טעותה הייתה שגם כשנבחרה לראשת מפלגה הרואה עצמה מתמודדת על השלטון, המשיכה להגביל את עצמה לתחום זה והתנזרה מעיסוק בתחום המדיני-ביטחוני, שבו היא טירונית, אבל הוא העומד בראש סדר היום הלאומי בישראל.
במערכת הבחירות היא נראתה לא בשלה ולא מתאימה לראשות הממשלה. כשהתעוררה, היה כבר מאוחר מדי. כוכב טלוויזיה, מתאים עוד פחות ממנה, הותיר אותה מאחור, רק עם שני מנדטים יותר ממה שהיו למפלגתה בראשות אהוד ברק בכנסת הקודמת.
אי-הצטרפותה לממשלת נתניהו הייתה משגה נוסף. כניסת הממשלה למו"מ עם הפלסטינים רק הופכת אותו לחריף יותר, וההתחייבויות החוזרות ונשנות שלה לתמוך בממשלה בכל מהלכיה המדיניים מחדדת את השאלה: אז למה בעצם את לא בפנים? ומצד שני, ה"ברית" שלה עם נתניהו, המוכן בשמחה להכניס את העבודה לקואליציה במקום הבית היהודי, הינה לצנינים בעיני חלק ממצביעי העבודה המסורתיים.
השורה התחתונה היא שיחימוביץ', עם כל הוותק בכנסת ובראשות מפלגתה ועם כל פעילותה בתחום הכלכלי-חברתי, עדיין אינה נתפסת כמתאימה להחליף את נתניהו. בסקר הנ"ל, בשאלה על מידת ההתאמה לראשות הממשלה, התוצאה הייתה נתניהו 56 אחוזים, יחימוביץ' 15. היא יכולה רק להתנחם בתוצאה נוספת בסקר - לפיד קיבל שבעה אחוזים בלבד. אך זוהי נחמת עניים.
בכל זאת, העבודה היא מפלגה עם מסורת שלטונית ועם מנהיגים שכיהנו כראשי ממשלה במשך יותר מ-30 שנה , ואילו יש עתיד היא מפלגת קוניונקטורה.
אבל הבעיה של מפלגת העבודה קשה יותר, הרבה מעבר לשלי. כאמור, העבודה היא מטבעה ועל פי מסורתה מפלגת שלטון. גם כשהיא מצומצמת במנדטים, לשם היא שואפת. באופוזיציה היא מתקשה למצוא את עצמה. אלא שלא רק יחימוביץ' כי אם גם איש מהמתמודדים מולה אינו מצטייר כמתאים לראשות הממשלה, בוודאי לא בהתמודדות מול בנימין נתניהו.
היורשים-בכוח המפחידים ומסכנים את נתניהו - בעיניו, יש להדגיש-מצויים במפלגות אחרות: בליכוד, בישראל ביתנו (אם ליברמן ייצא נקי ממשפטו), ביש עתיד (אם כהונת לפיד כשר אוצר לא תחסל אותו פוליטית), ואפילו בבית היהודי (בנט מכוון גבוה, הנהגת מפלגת מגזר קטנה עליו). עם ההנהגה הנוכחית, מפלגת העבודה אינה מפחידה אפילו חששן וחשדן כנתניהו. לעבודה דרוש מנהיג מפחיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם