כך מסכלת הממשלה את הורדת מחירי הדיור
התאגיד הסיני שביקש לבנות בישראל עשרות אלפי דירות במחירי מציאה לא הצליח לגרום ללפיד ונתניהו לפנות לו מזמנם ולהקשיב להצעה
זה קרה לפני כחודש. הפרסום העיתונאי קבע כי חברה קבלנית ענקית מסין הציעה לממשלת ישראל לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בתוך כשלוש שנים, בגודל של כ-120 מ "ר ליחידה, וביקשה בתמורה 110 אלף דולר ליחידה, שהם פחות מ-400 אלף שקל לדירה גדולה. נשמע נחמד מאוד. נניח שהממשלה תשערך את ערך הקרקע ב-400 אלף שקל ליחידה, המשמעות היא דירה גדולה מאוד יחסית לישראל, במחיר מציאה של כ-800 אלף שקל.
וזוהי רק ההצעה הראשונית - היא הייתה פתוחה למו"מ. נכון שהקבלנים בישראל יכולים לבנות בעלויות דומות, אבל לא עשרות אלפי יחידות בבת אחת.
הסינים, חשוב להבהיר, הם חברה ענקית: BCEG מעסיקה 70 אלף בני אדם. היא בונה הכל, מקזינו באמריקה ועד לשגרירות הצרפתית בבייג'ינג, דרך משרדים ובנייני דירות בכל פינה בעולם, מאפריקה דרך צפון ודרום אמריקה עד המזרח התיכון. נשמע מבטיח, או לפחות ראוי בדיקה. החלק המרתק ביותר בידיעה ההיא, שפורסמה ב"כלכליסט", הייתה תגובת לשכת ראש הממשלה: "אין תגובה".
הפרסום חולל סערה קלה. סערה, משום שהקבלנים הישראלים נזעקו. מה זה נזעקו, נכנסו ממש לעוויתות. בפגישה עם שר השיכון הטרי אורי אריאל הם הודיעו לו שההצעה הסינית - שלשכת ראש הממשלה אפילו לא טרחה להגיב על פרסומה - תחולל קריסה בענף הבניין הישראלי ואולי במשק כולו.
סערה קלה, והיא הייתה קלה משום שנכתבו מאמרים ספורים, אחד מהם של החתום מעלה, שקראו לשקול את ההצעה ברצינות. חלק מדוברי הממשלה אמרו שזה לא רציני. רק פרסום עיתונאי. הודעה לעיתונות. אין הצעה.
אחד מהאנשים שאמרו את זה לא היה דובר. הוא היה שר האוצר יאיר לפיד. הקורא המסור אורי גיל קרא ב מעריב את המאמר שלי ופנה אליו בפייסבוק. לפיד השיב לו כמעט כלאחר יד. הוא כתב שהוא ספקן; הצעה כזו לא הגיעה לאוצר או לשיכון. "האנשים היחידים שההצעה הועלתה בפניהם היו עיתונאים", קבע לפיד בפסקנות. אותו לפיד שדיבר על השעבוד של הצעיר הישראלי למאות משכורות לרכישת דירה ממוצעת.
אפשר לדמיין את לפיד נכנס לחדר, מניח את ידו על כתפם של שני אנשים רציניים ומוכשרים, לא איזה עוזר זוטר אלא אולי אורי שני, שהוא באמת אדם רציני, ואומר להם - "יש לכם שבוע". כך מדבר קברניט.
רק ששבוע חלף, וגם שבועיים, והנה מת אב ותכף ימות גם אלול, ותשובה אין. הגולש אורי גיל לא מוותר. מה קרה? הוא שואל שוב את שר האוצר שלנו בפייסבוק. הפעם הוא לא מקבל תשובה ישירות מלפיד, אלא מ"שי, מצוות יש עתיד". הוא עונה לו, וזה ציטוט מלא: "היי אורי, לא באמת הייתה הצעה רצינית של הסינים, והיא פורסמה רק בעיתון". אורי גיל היה מאוד מאוכזב. חבל, הוא כתב ללפיד.
האם לפיד באמת הניח את ידו על כתפו של איש רציני ומוכשר וביקש בדיקה "רצינית"? הבה נמלא את מקומם של האנשים האלה, לרגע, כי הם הרי קבעו ש"אין הצעה", יחד עם לשכת ראש הממשלה שמסרה בשעתו ש"אין תגובה".
לפני שנתיים פנו הסינים עם ההצעה. הם פנו באמצעות חברת ייעוץ ולובי ישראלית גדולה, וגם שלחו עם הפרטים את אחת הדמויות המוכרות והמוערכות במשק הישראלי, אדם שניהל מערכות כלכליות מורכבות וגדולות מאוד. חוץ מבנייה, הם היו יכולים לתת פתרון לבעיה המעיקה ביותר על עולם יזמות הנדל"ן הישראלי - האשראי.
הם צירפו הצעה מרהיבה לממן את הפרויקט כולו בהלוואה ממשלתית סינית ענקית של מיליארדי דולרים, לתקופה של למעלה מעשור. רק תנו להם לבנות. זהו בעצם היתרון הסיני על כל השוק הישראלי - יכולת המימון העדיפה בהרבה.
אף אחד לא חזר לסינים. לקראת מאי 2013, שנה וחצי מאוחר יותר, סוכם שראש הממשלה יגיע לביקור בסין. הסינים שוב פונים. הם מבקשים פגישה עם הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעת הביקור. אומרים להם, למען הסדר הטוב, להעלות על הכתב את הצעתם ולשגר לשגרירות הישראלית בבייג'ינג, שמכינה את הביקור.
הם עושים זאת. המכתב נושא את התאריך 3 במאי. הוא כולל את כל הפרטים הנזכרים למעלה. לוקר מגיע עם ראש הממשלה לבייג'ינג. אין פגישה. שלושה חודשים מאוחר יותר יודיעו אנשיו של שר האוצר בעמוד הפייסבוק שלו כי ההצעה הועלתה רק בפני עיתונאים. אילולא המכתב היה מגיע לידי חדשות 10 אמש, סביר להניח שכולם היו יכולים להמשיך להכחיש בנחת ולומר שאין כזה דבר, הצעה סינית.
מהי הכרוניקה הזו? לפי גל הדוברים הנרגש שהגיב אמש, מדובר פשוט בתום לב. בלגן נאיבי. בשגרירות לא יודעים כלום. במשרד ראש הממשלה אומרים שהגיעה פנייה רק יומייים לפני טיסת נתניהו לסין, ואז לוח הזמנים כבר היה סגור (נניח שזה נכון: חלפו שלושה חודשים מאז).
מעניינת במיוחד היא תגובת משרד האוצר, שאומר שפנייה רשמית לא הגיעה למשרדי הממשלה הרלוונטיים. כנראה שהאנשים הרציניים במשרד האוצר עשו בדיקה מעמיקה - על השולחן שלהם. טלפון הם לא הרימו. בפייסבוק של לפיד נטען שבכלל אין הצעה סינית - שהצעה כזו הוצגה רק בפני עיתונאים. פתאום, אחרי הפרסום בחדשות 10, ההצעה כבר "לא הגיעה רשמית למשרדים הרלוונטיים". מחר יתברר שהגיעה, אבל ביונת דואר.
זה קצת משונה. הסינים העסיקו חברת לובינג חזקה. הם שיגרו אדם שנחשב אחד מבכירי המשק. הם קיימו פגישות עם גורמים בכירים בישראל. אם האוצר או משרד ראש הממשלה היו רוצים, הם היו מתקשרים. לא לסין, אלא לנציגים הישראלים של הסינים. שמם מופיע בעיתון. המנכ"ל הסיני, בראיון אמש, אמר בפשטות שאין לו מושג מדוע הישראלים לא מתלהבים. הוא צחק קצרות כשהתבקש להעריך מדוע. "אני באמת לא יודע למה הממשלה שלכם לא חוזרת אלינו", אמר ביובש סיני.
אפשר לסייע לסינים להבין. אולי, רק אולי, הממשלה בעצם לא רוצה באף צעד מהותי להורדת מחירי הדיור; היא רוצה קיפאון, ירידה אטית של כמה אחוזים על פני שנים. היא פוחדת. היא רוצה לתקוע את הראש בחול.
ספקולציה? לא אם מקשיבים לנגיד בנק ישראל היוצא. סטנלי פישר אמר ב-2011: "אנחנו לא רוצים לחסל את שוק הדיור... אם נחצה את הגבול נצטער על זה". הוא גם אמר: "מחירי הדיור חייבים לרדת הדרגתית... לא בירידה חדה שעלולה להוביל לקשיים... דבר שיפגע במשק כולו".
אלה הם ציטוטים שלא ממש תומכים בבנייה מסיבית של עשרות אלפי יחידות דיור.
זו הייתה הערכה. הבה נעבור לחשד. טיפוס חשדן יותר היה מביט בכל הכרוניקה הזו בבוז ואומר שתי מילים: "נראה לך?", נראה לך שיזמי נדל"ן, בנקים, קבלני כוח האדם הזול מסין - שכל אלה ייתנו לחברה קבלנית זרה להגיע לכאן, להוריד מחירים ולסיים את הביזה במחירי הנדל"ן?
האמת, לא נראה לי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם