צל"ש לחטיבת גולני על מינוי המח"ט
המינוי של אלוף משנה רסאן עליאן, דרוזי משפרעם, למח"ט גולני הוא תעודת כבוד לצה"ל, לגולנצ'יקים ולחברה הישראלית
עליאן, תושב שפרעם, נחשב לוחם מצטיין ומפקד מוערך. מאלה שעושים את מלאכתם בשקט. הוא צמח בגולני. בקורס קצינים היה עם השר נפתלי בנט, שגם היה מאלה שמיהרו לברך אותו על תפקידו החדש. בין השאר שימש עליאן כמפקד גדס"ר גולני במבצע "עופרת יצוקה" וכסגן מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה.
לאחרונה מונה לסגן מפקד אוגדה 36 ברמת הגולן. קודם היה מפקד החטיבה בגזרת ג'נין. עם רקורד כזה, סביר להניח שעליאן היה מעדיף, ובצדק, שיתעסקו בעשייה המבצעית שלו - ופחות בהשתייכות העדתית. מה לעשות שהעובדה שקצין דרוזי יעמוד, החל מהקיץ הבא, בראש החטיבה שהיא אולי הכי ישראלית בצבא הזה, מהווה ציון דרך משמעותי. עליאן עושה היסטוריה.

גולני, היום, כבר מזמן לא מייצגת את מה שפעם כינו "ישראל השנייה". "צבא העם, לא צבא העמך", הגדיר אותה המח"ט הנוכחי, אלוף משנה יניב עשור. בשנים האחרונות מדברים בגולני על תמהיל מאוזן, שיש בו הכול מהכול. לוחמי גולני עצמם אומרים שהם מעריצים את עליאן "בזכות הרקורד המבצעי שלו". אפס התייחסות לעובדה שהוא דרוזי.
הבחירה של עליאן למפקד גולני איננה ברירת מחדל. מדובר בבחירה של מפקד מצטיין מתוך חבורה של קצינים מצוינים. עליאן, בן 41, ותיק מהם בגיל ובניסיון. סביר להניח שעובדת מוצאו הונחה על השולחן. טוב שסומנה כלא רלוונטית.
עליאן מגיע לחטיבה שנמצאת בחוד החנית של הלחימה של צה"ל, בכל הזירות. הוא היה בכולן. זאת החטיבה שהטמיעה את הביטוי "אחי". החטיבה ממנה יצאו, בעשורים האחרונים, הרבה מיתוסים של גבורה. רועי קליין, ארז גרשטיין, גוני הרניק, אלירז פרץ ואחרים. 40 אחוז מהקצינים בגולני, נתון שפורסם לפני שנתיים, הם חובשי כיפה.
יש שישה מתמודדים על כל מקום פנוי בחטיבה. גולני, יותר מכל החטיבות בצה"ל, היא חטיבה משפחתית, של מסורות וסיפורים. על הכתפיים של עליאן, בעצמו בן למשפחה לוחמת (אחיו, קצין בקבע, היה סמח"ט גבעתי), דרוזי שמתגורר ביישוב עם רוב מוסלמי דווקא, מוטלת אחריות כבדה.
באמצע שנות התשעים מונה חוסיין (עמיר) עאמר, בן העדה הדרוזית, למפקד גדוד 12 בגולני. חוסיין היה מפקד הגדוד הדרוזי הראשון בחטיבה. כשהתקשר אליי והציג את עצמו "קוראים לי חוסיין ואני מג"ד 12", אני מודה בצער שהתאפקתי לא לענות לו "אתה עובד עליי". המינוי של חוסיין, אז קצין מצטיין, עילוי, היה יוצא דופן.
ב-4 במרס 1996, פחות מיממה לפני שהייתי אמורה לראיין אותו, נהרג חוסיין בלבנון במהלך מרדף אחרי מחבלים. במכתב ששיגר למשפחתו תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, מח"ט גולני שנהרג מאוחר יותר גם הוא בלבנון, כתב גרשטיין על חוסיין: "מהיכרותי את יכולתו ומסלולו הצבאי, בטוחני שהיה מתמנה להיות מפקד חטיבת גולני בבוא הזמן".
גם מהבחינה הזאת המינוי של עליאן, שהיה פקוד של חוסיין ומהראשונים לרוץ להגיש לו עזרה בשטח אחרי שנפגע, הוא סגירת מעגל. היכולת לומר לעליאן: "אחי, אתה הכי" היא תעודת כבוד לגולנצ'יקים, לצה"ל ולחברה הישראלית כולה.