ואנונו מוגבל ובצדק רב

פרופ' חצרוני חושב שאין לואנונו מה לספר, ושאם יש לו הוא יכול לעשות זאת גם מכאן. בית המשפט חושב אחרת, ויש לו סיבות טובות

עומר דוסטרי | 11/6/2014 10:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
במאמרו האחרון ("תנו לואנונו לטוס מכאן"), קובע פרופסור אמיר חצרוני כי מאז שחרורו של המרגל מרדכי ואנונו מהכלא ומאז ריצוי עונשו, חוטאת ישראל בכך שהיא מתנכלת לו וממשיכה בצעדי הענישה ה"לא מידתית, לא מוסרית והייתי מוסיף לא חוקתית". הטרוניה החדשה העולה כעת מפי אנשי שלומו ושוחרי טובתו של ואנונו, היא על כך שהמדינה מסרבת לאפשר לאחרון לצאת מהארץ ולפטפט את עצמו לדעת. דבריו של חצרוני מצטרפים לעתירה שהגיש עורך דינו של ואנונו, אביגדור פלדמן, שטען כי "מצטמצמת עוד המסוכנות האפקטיבית העשויה להישקף ממנו (ואנונו, ע.ד) לביטחונה של מדינת ישראל".
 
מרדכי ואנונו
מרדכי ואנונו  צילום: פלאש 90
פלדמן הוסיף בתמימות: "לא ברור כיצד איסור יציאת העותר מן הארץ, ולו לימים ספורים, לכנסים בינלאומיים, יגן על התכלית המבוקשת, שמירת ביטחונה של מדינת ישראל". אכן תעלומה מסתורית. התעמקות במסע המתוכנן של ואנונו חושפת מדוע המדינה אינה מעוניינת שהלה ייצא מהארץ ויתחיל "לזמר". ואנונו הוזמן על-ידי ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" (שחיבתו למדינת ישראל היא לא בדיוק מהמפורסמות) לשלושה ימים כדי להשתתף בכינוס בלונדון, שבו הוא אמור לשאת דברים בפני חברי פרלמנט הבריטי - לא פחות ולא יותר - בנוגע ל"הגנה על חושפי מידע המשרת את האינטרס הציבורי". לא מדובר, אם כן, בקוקטייל חביב או בטיול תרבותי תמים.

מאז סיים לרצות את עונשו בכלא, ואנונו הפר במודע את הצווים האוסרים עליו לקיים קשרים עם אזרחים ותושבים זרים, ללא קבלת היתר לכך מראש והמשיך להתראיין (בין היתר לתחנת רדיו איראנית) ולמסור מידע רגיש, תוך שהוא מציין שוב ושוב שהוא גאה במעשיו. ב-2007 הוא אף נשלח למאסר של שלושה חודשים בגין הפרות אותם צווים. אבל, טוען חצרוני, "המידע שיש לואנונו על תכנית הגרעין הישראלית הוא בגדר היסטוריה כי האיש לא עובד בכור בדימונה כמעט 30 שנה". ובכן, מסתבר שאלו טענות לא נכונות.

ברשותו של ואנונו נמצא חומר בטחוני חשאי, שיכול לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, גם בימים אלו. בפסק דין שניתן בדצמבר 2013 על-ידי בג"ץ, שאותו כתב הנשיא אשר גרוניס ושהצטרפו אליו השופטים מרים נאור ויצחק עמית, נאמר שהחומר החסוי שהוצג לשופטים מלמד שואנונו "עודנו אוצר מידע חסוי והוא לא נסוג מכוונתו להפיץ את המידע". זאת ועוד, במכתב שכתב שר הפנים גדעון סער לעורך הדין פלדמן, נאמר, בין היתר, כי "מרשך (ואנונו, ע.ד) משמר את יכולתו לגרום נזק שכזה, שיהיה בלתי הפיך, באמצעות המידע שברשותו שטרם פורסם, אשר כפי שהוכח בבית המשפט, הוא רלוונטי גם היום".

"מגוחך לחשוב שבשנת 2014 אדם מישראל צריך לנסוע עד לונדון בשביל להעביר אינפורמציה למישהו מבריטניה", כותב חצרוני, ושוכח כי המעקב אחר ישראלי שנמצא מחוץ לארץ, קשה, מורכב ורגיש עשרות מונים מאשר המעקב אחר מי שנמצא בארץ (בישראל הוא נמצא במעקב מתמיד, כולל טכנולוגי). אמת, העיצומים והחסמים שמדינת ישראל מטילה על ואנונו, לאחר שזה סיים לרצות את עונשו, אינם "חגיגה לדמוקרטיה". ועדיין, שומה על מדינת ישראל לעשות את האיזון הנכון והעדין בין זכויות האזרח והאדם של ואנונו ובין הזכות לביטחון של תושבי מדינת ישראל.
 

בל נשכח שהעיצומים שנכפים על ואנונו מאושררים בכל הגשת בג"ץ מחדש. היינו, ישנו פיקוח של בית המשפט העליון על הרשות המבצעת והמחוקקת ומדינת ישראל אינה פועלת בחלל ריק ואינה מדומה למשטר דיקטטורי העושה כבתוך שלו. טוב עושה המדינה שמצרה את צעדיו וקשריו התקשורתיים של ואנונו, שמאז הפרשה עוד הספיק להתנצר וחדל לדבר בשפה העברית, מתוך תחושת אנטי-יהדות מובהקת. בתוספת לרגשות הנקם ולשנאה שיש לואנונו כלפיי "היישות הציונית" ובהתחשב במידע הרגיש והחשוב שיש עדיין ברשותו ושלא פורסם, אין מניעה מלהמשיך ולאסור עליו לצאת מהארץ ולפגוע פוטנציאלית במדינת ישראל ואזרחיה. אחרי הכל, ואנונו הביא זאת על עצמו , מתוך מודעות וחשיבה צלולה, כשהפר הסכם סודיות רגיש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עומר דוסטרי

צילום:

סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה"

לכל הטורים של עומר דוסטרי

פייסבוק