שלום אזורי: האם ליברמן מתכוון לכך?

ממשלת ישראל מזגזגת במיני פתרונות מדיניים, אבל ממשיכה להתעלם מיוזמת השלום הערבית המציעה שלום אזורי בדרך המקובלת על רוב הישראלים

אריאל דלומי | 11/6/2014 12:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בחודש נובמבר 2012, במפגש עם שגרירי ישראל לאיחוד האירופי, תהה שר החוץ אביגדור ליברמן "את מי בכלל הוא (אבו מאזן) מייצג בעם הפלסטיני". שנה וחצי לאחר מכן, כאשר אבו מאזן מאחד תחת כנפיו הן את הנהגת החמאס בעזה והן את הנהגת הפת"ח בגדה המערבית, שינה ליברמן את עמדתו ואמר בתגובה כי "חתימה על הסכם לממשלת אחדות של הפת"ח והחמאס היא חתימה על סיומו של המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית". מן הצד השני, החזיר איווט לאחרונה למרכז הדיון הציבורי את יוזמת השלום הערבית, כאשר דיבר בזכות שלום אזורי מול קהל של סטודנטים בהרצליה.

נראה שליברמן וממשלת ישראל טרם החליטו האם עדיף להם לשאת ולתת עם נשיא פלסטיני חלש, המתיימר לייצג עם מפולג, או עם נשיא חזק המייצג את העם הפלסטיני תחת ממשלת אחדות לאומית, ואולי בכלל לדבר עם כלל מדינות ערב - או בעצם אולי עדיף לנקוט בצעדים חד צדדיים.

ליברמן אולי מזגזג ביחסו לאבו מאזן, אך הוא צודק בטיעון שלו בדבר חשיבות מעורבותן של כלל מדינות ערב בקידום הסכם שלום כולל. הסכם אזורי לא יוכל אמנם לבוא על חשבון הסכם ישראלי-פלסטיני אבל בהחלט יוכל לגבותו ולהבטיח את קיימותו.
כשאתה אומר אזורי, למה אתה מתכוון? ליברמן
כשאתה אומר אזורי, למה אתה מתכוון? ליברמן צילום: חמד אלמקת
הנושאים הניצבים לפתחם של הישראלים והפלסטינים בהסכם שלום עתידי גדולים מיכולתם של שני הצדדים להכילם. נושאים כגון המקומות הקדושים בירושלים, הפליטים הפלסטינים, שליטה בארגונים לא מדינתיים כחמאס וחיזבאללה ואף רכושם של הפליטים היהודים ממדינות ערב – כל אלה מחייבים להרחיב את מעגל השותפים להסכם עתידי גם למדינות העולם הערבי והמוסלמי.

ההצעה קיימת
בכדי לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם ולעקוף את ה"מכשול" הפלסטיני, ליברמן מתחיל לדבר על מתווה של פתרון אזורי עם מדינות ערב. אבל מדוע לדבר באוויר? יזמת השלום הערבית, שהוצעה לראשונה בשנת 2002 וזוכה מידי שנה לאשרור מדינות הליגה הערבית, מציעה בדיוק את המתווה הזה ומבלי להתעלם מהצורך בפתרון מוסכם עם הפלסטינים.

עקרונות היוזמה הם עקרונות עליהם מסכים רוב מוחלט של הישראלים (וגם הפלסטינים). בראשם, סיום הסכסוך עם העולם הערבי תמורת הכרה במדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים וגבולותיה מבוססים על קווי 67׳ - לצד חילופי שטחים מוסכמים, פתרון מוסכם לסוגיית הפליטים, והסדרי ביטחון שיבטיחו את שלומה של ישראל. עם זאת, עד ליום זה יוזמה זו לא זכתה לתגובה רשמית של ממשלות ישראל השונות, כולל זו הנוכחית שבה מכהן ליברמן כשר החוץ.

איני יודע עם שר החוץ שלנו אכן מתכוון לפעול להשגת שלום אזורי או שמא הדברים נאמרו מן השפה ולחוץ. ליברמן הרי נשא את דבריו מול קהל של סטודנטים. אולם השאלה האמיתית היא האם יעמוד על עקרונותיו מול שותפיו לממשלה או אפילו יפעל בעצמו, מתוקף סמכויותיו כשר החוץ, לקידום היזמה. אם הוא באמת מבין כי זה הצעד הנכון ביותר ראוי יהיה שיפעל להשגת היעד. בפראפרזה על המערבון המפורסם של קלינט איסטווד: אם אתה רוצה לעשות שלום - תעשה שלום, אל תדבר מול סטודנטים.

נכון לכתיבת שורות אלו ליברמן עדיין שותף בכיר לממשלה
שהעומד בראשה מסרב לכל דו שיח שעניינו הסכם מדיני, בעוד חברים אחרים בממשלתו מדברים בעמימות מכוונת על תכניות תמוהות לסיפוח התנחלויות ונסיגה חד צדדית (שלא תזכה ללגיטימיות עולמית וערבית כצעד שנועד לקדם את השלום), מציבים תנאי סף לקיום שיחות שלום ומשגרים כינויי גנאי כלפי ג׳ון קרי וכל מתווך אחר המבקש להושיב את הצדדים סביב שולחן המשא ומתן.

גם אם הדברים נאמרו כתרגיל מחשבתי, תרגיל יח״צ או בניסיון להתמודד עם הביקורת העולמית על הסרבנות הישראלית לשבת לשולחן המו״מ עם הפלסטינים, על כל ישראלי החפץ בשלום להבין כי בדבר אחד ליברמן צודק: רק הסכם אזורי יבטיח שלום בר קיימא ויצליח לגשר על תהום חוסר האמון שנפער בין ישראל והפלסטינים. העניין הוא שהגיע הזמן ששר החוץ שלנו יבין שתפקידו הוא להוביל את הממשלה בכיוון הזה - לא רק לדבר על הצורך בכך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אריאל דלומי

צילום:

מנכ"ל משותף של מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח ומראשי ״הרשת האזורית״

לכל הטורים של אריאל דלומי

עוד ב''דעות''

פייסבוק