פוליטיקאי או רב: מי היה האיש החזק בש"ס?
מנהיג רוחני של תנועה מתווה דרך, אך הוא אינו אמור לשלוח ידו בעסקי הפוליטיקה היומיומיים. אלו שעושים כך הם למעשה ראשי מפלגה לכל דבר
מנהיג רוחני של תנועה מתווה דרך אידיאולוגית אך אינו שולח ידו בעסקי הפוליטיקה היומיומיים. את הדרך שהתווה מממשים אחרים. מנהיג רוחני אינו מכתיב לח"כים כיצד להצביע בנושאים המעשיים, אינו קובע מי יהיו הח"כים של המפלגה והיו"ר שלה ואינו ממנה שרים.
אם הוא כן עושה את כל אלה, כפי שעשה הרב עובדיה, הרי הוא, ולא מישהו הנושא תואר פורמלי, הינו למעשה יו"ר המפלגה השולט בה ללא עוררין. כמוהו גם אביגדור ליברמן ויאיר לפיד.
ראו מה קורה בש"ס לאחר הסתלקות המנהיג הפוליטי האמיתי. בוקה ומבולקה ויד איש באחיו. יש יו"ר שמונה בידי הרב, אריה דרעי, שהינו כביכול המנהיג הפוליטי, אבל בעצם אין היום מנהיג כזה לש"ס. אלי ישי ואנשיו מסרבים לקבל את מרותו ועושים הכל כדי להפילו. הכוח שיוחס לדרעי בימים שכונה "האיש החזק" במפלגה, היה בעצם הכוח שנתן לו המנהיג הפוליטי העליון, לאו דווקא הרוחני. משהסתלק מקור הכוח מתנודד כסאו של דרעי.
2. נישאר במגרש הרבני. הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע וחברון, והמנהיג הרוחני של הימין הקיצוני ושל מפלגת תקומה המשולבת בבית היהודי, אף הוא מנהיג פוליטי. גם הוא בוחש במינוי ח"כים וסבור שאלה חייבים לפעול ולהצביע בכל נושארק על פי הוראת הרבנים. הוא קיצוני בעמדותיו הפוליטיות ובפסיקותיו ההלכתיות. בין השאר קבע, שאסור לנשים ללמוד גמרא ושהאתיופים אינם יהודים.
על אמירתו בעניין האתיופים יצא קצפו של ח"כ אלעזר שטרן, שיש לו פה, כדי להטיח ברב מעל דוכן הכנסת דברים בוטים למדי. התגובה על דבריו באה מצד צעיר כבן 17, בן הישוב ששטרן גר בו, שאף הוא עשה שימוש בוטה בפיו. הוא ירק על האלוף במיל' תוך שהוא קורא "זה בשביל הרב ליאור".
אני בטוח שהרב ליאור לא שלח את הנער לירוק "בשבילו" על שטרן. אני אפילו מאמין שאילו היה שואל מראש את הרב אם לנהוג כך, היה זה משיב בשלילה גמורה. אבל מצד שני, לא שמענו שום גינוי למעשה הנלוז, לא מצד הרב ליאור ולא מפי רבנים אחרים, וזה עצמו ראוי לגינוי. כי מה המסר לצעירים שעולה משתיקה כזו?
3. קפיצה מקודש לחול. הספורט והפוליטיקה, כך נדמה, קשורים לעולם. יש המון פוליטיקה בספורט ויש לא מעט ספורט של פליק-פלאק לאחור בפוליטיקה. ובשניהם יש עסקנים, תככנות, יריבויות ואלימות. אבל בספורט יש גם הדחות. משלמים שם על פאשלות, מה שלא קורה כמעט בפוליטיקה.
כשהקבוצה לא מנצחת, צולעת - המאמן עף הביתה. הסימן המבשר את זה הוא בדרך כלל האמירה בשם "גורמים בקבוצה", ש "מעמדו של המאמן יציב". או אז יכול המאמן להתחיל לארוז. עכשיו על הפרק מעמדו של מאמן מכבי חיפה אריק בנאדו שככל שקבוצתו מקרטעת ומפסידה יותר, מעמדו על פי הפרסומים הולך ונעשה יציב יותר. בפוליטיקה זה הפוך. אתם יודעים כמה פעמים אמרו על שמעון פרס ה"לוזר" שמצבו הפוליטי בלתי יציב וחסר תקנה - ותראו איפה הוא היום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם