ג'ון קרי: חייבים לעצור את המצור הסורי
ממשל שתקף בגז את עמו, ומונע ממנו מזון ותרופות בשיטתיות, לא יגיב לרצון שלנו להעניק סיוע הומניטרי, אלא אך ורק ללחץ מצדנו

המשטר של אסד מונע מהעם סיוע הומאניטרי. ג'ון קרי צילום: איי.אף.פי
העולם כבר יודע שנשיא סוריה השתמש בנשק כימי, בהפצצות בלתי מובחנות, באונס ובעינויים נגד אזרחיו. מה שפחות ידוע, ובלתי נסבל באותה מידה, היא המניעה השיטתית של סיוע רפואי, צרכי מזון וסיוע הומניטרי אחר לחלקים עצומים של האוכלוסייה. המניעה הזאת, של זכויות אדם בסיסיות חייבת להיפסק לפני שהמחיר בחיי אדם, שעולה כיום על מאה אלף הרוגים, יגיע לממדים קטסטרופליים עוד יותר.
הדיווחים על מצבים קשים של תת תזונה בשטחים נרחבים בסוריה, בעקבות המצור של השלטונות, גרמו למועצת הביטחון של האו"ם לפרסם בתחילת החודש צו נשיאותי הקורא למתן גישה מידית לסיוע הומניטרי. כדי לחזק את עמדת האו"ם, כל אומה צריכה לדרוש פעולה בשטח, ומיד.
במילים פשוטות, העולם חייב לפעול במהירות ובנחישות כדי להעביר סיוע מציל חיים לאזרחים תמימים, שנפלו קורבן למלחמת האזרחים. את המצב המייאש ניתן לשפר באופן משמעותי, אפילו תוך כדי הלחימה. פקחים של הארגון למניעת שימוש בנשק כימי, העובדים עם הממשל מוכיחים בכל יום שאנשי מקצוע עדיין יכולים לבצע עבודות נחוצות, כאשר יש נכונות פוליטית.
אם פקחי הנשק יכולים לבצע את משימתם כדי להבטיח שלעולם לא ייעשה עוד שימוש בנשק כימי בסוריה, אנחנו יכולים גם למצוא דרך לאפשר לעובדי סיוע במשימה לא פחות חיונית, להעביר מזון ותרופות לאנשים, נשים וילדים.
מאז תחילת המשבר בסוריה, ארה"ב הובילה את המאמץ הבינלאומי לגיוס כספים, ותרמה קרוב ל-1.4 מיליון דולר לסיוע ההומניטרי. הסיוע הועבר לכל חלקי סוריה באמצעות סוכנויות בינלאומיות. מרבית עובדי הסיוע הם אזרחים סורים אמיצים המסכנים את ביטחונם כדי לחצות קווי לחימה משתנים לטובת אחרים. הם חוללו ניסים והצילו אלפי בני אדם, ובתמורה, הוטרדו, נחטפו, נרצחו ונחסמו בכל מקום אליו הגיעו כדי שלא יצליחו להגיע לאזרחים תמימים, הנאחזים נואשות בחיים.

העולם חוזה במותם של חפים מפשע. סוריה
צילום: איי.פי
המכשולים קיימים משני צדי המתרס. משקיפים חיצוניים מהאו"ם, וארגונים לא ממשלתיים תיעדו את האופנים בהם לוחמים קיצוניים מהאופוזיציה מנעו הגעת סיוע לנזקקים, הסיטו את נתיב האספקה והפרו את זכויות האדם של מי שניסו לספק אותה. אבל המדיניות של השלטון היא זו שמאיימת לדרדר את האסון ההומניטרי לתוך השאול.
ממשל אסד מסרב לרשום סוכנויות סיוע לגיטימיות. הוא חוסם את הגעת הסיוע בגבולות. הוא דורש משיירות של האו"ם לנוע בנתיבים מעגליים, דרך אין ספור מחסומים, כדי להגיע לנזקקים. הממשל גם חסם באופן שיטתי משלוחי מזון לאזורים אסטרטגיים, וגרם לעליית מחיר הדמים והסבל.
הצו של האו"ם קורא לכל הצדדים לכבד את התחייבויותיהם. יש להחיש את הגעתן של שיירות הנושאות סיוע. גורמים העושים מאמצים לספק טיפול רפואי לפצועים צריכים לזכות למעבר בטוח. וההתקפות נגד צוותים רפואיים ומתקני רפואה צריכות להיפסק. למרבה הצער, אין זה מציאותי פשוט לצפות ממשל אסד ליישר קו עם רוח החלטת האו"ם.
ממשל שתקף בגז את עמו שלו, ומונע ממנו מזון ותרופות, לא יגיב לתקוות שלנו, אלא אך ורק ללחץ מצדנו. בני בריתו של אסד, שיכולים להשפיע על שיקוליו, חייבים לדרוש ממנו שהוא ותומכיו ייצמדו לסטנדרטים הבינלאומיים. בעקבות העובדה שהחורף קרב, ומספר הרעבים והחולים גדל יום יום בהמוניו, איננו יכולים לבזבז זמן. עובדי הסיוע חייבים לזכות לגישה מלאה לכל מקום כדי לבצע את עבודתם עכשיו. העולם לא יכול לעמוד מנגד ולחזות במותם של חפים מפשע.
המאמר פורסם לראשונה ב"פורין פוליסי"
"