מינוי שי ניצן לפרקליט המדינה נתפר בגסות
אולי הפעולות בדרך למינוי ניצן היו חוקיות, אך הקומבינה משחירה אותן ופותחת צוהר להשחתת מידות הפרקליטות. הממשלה צריכה לשים לכך סוף
הניסוח לא קובע במפורש כמה מועמדים על הוועדה להציע, אבל ברור לגמרי שלא מדובר במועמד אחד בלבד. מועמד יחיד הוא תוצאה בלתי נסבלת, שכן בכך ועדת האיתור לוקחת לעצמה את תפקיד הממשלה, שהיא, על פי החוק, הגוף הממנה את פרקליט המדינה.
אבל בפרקליטות החליטו שהם רוצים את שי ניצן בתפקיד הזה, ומכיוון שמדובר באיש שנוי במחלוקת ולכן יש חשש סביר שהממשלה אולי תעדיף מישהו אחר, הם יקמבנו את הממשלה לקבל את התכתיב שלהם. מה עשו? תפרו ועדת איתור לפי מידותיו של היועמ"ש וינשטיין, והוועדה הזו - הפלא ופלא - הצליחה לאתר רק מועמד אחד: שי ניצן, המועמד המועדף של וינשטיין.
הקומבינה לא התחילה השבוע, אלא לפני קצת יותר משנה. שי ניצן סיים אז שמונה שנים בתפקיד "המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים", ולפי החוק אי אפשר היה להאריך את כהונתו מעבר לשתי קדנציות. לפתע פתאום התברר שיש צורך קריטי לאייש תפקיד חדש שמעולם לא היה קיים קודם: "המשנה ליועץ המשפטי לתפקידים מיוחדים". אם זה נשמע לכם דומה לתפקיד שמילא קודם שי ניצן, האוזן שלכם מטעה אתכם. מדובר במשהו חדש ואחר לגמרי, ובמיוחד דחוף מאוד.
כל המערכת המשפטית זעקה: יאויש התפקיד החדש מהר, מעכשיו לעכשיו, אחרת לא נוכל לתפקד. וכבר מצאנו גם את המועמד המתאים ביותר לתפקיד - עו"ד מוכשר מאוד שבמקרה בדיוק עכשיו התפנה מתפקיד קודם. קוראים לו שי ניצן. ביום חמישי בערב הודיעו לשרי הממשלה שביום ראשון בבוקר עליהם להצביע בעד או נגד. ולא, אין צורך במכרז ולא בוועדת איתור. למה? כי זה נורא דחוף ואי אפשר לעכב את זה, וחוץ מזה תסמכו עלינו, אנחנו הרי משפטנים.
באמצעות השקשוקה הזו הוכנס ניצן שנה מראש למסדרון המוביל לכיסא פרקליט המדינה. אני יודע שתופעת המכרז התפור שכיחה וזה לא המינוי היחיד שנעשה בקומבינה, אבל פרקליט המדינה הוא לא סתם פקיד בכיר, ושיכרון הכוח בפרקליטות מסוכן בהרבה מבכל מקום אחר בשירות המדינה. גם מפני שזה המקום שבו צריך לשמור מכל משמר על אמון הציבור ולהקפיד ביותר על יושר וצדק, וגם מפני שזה המקום שעלול בקלות להחליק להשחתת המידות ולשימוש לרעה בכוח שהופקד בידו. בשנה שעברה, כשהממשלה התכנסה לאשר בחטף את המינוי "החיוני ביותר" של שי ניצן לתפקיד שהרגע נתפר, דיווחה אילאיל שחר בגל"ץ ממשרד רה"מ, וסיפרה שאחדים מהשרים אמרו לה שהיו רוצים להצביע נגד המינוי אבל הם מפחדים להסתבך עם הפרקליטות, שיכולה לתפור תיק פלילי למי שמרגיז אותה.
שי ניצן הוא איש הגון ומשרת ציבור נאמן, וכמוהו גם פטרונו יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה. אבל היוהרה השוררת בפינות שונות של מערכת המשפט ותחושת "אנחנו ואפסנו עוד כי אנחנו בני האור", הן מתכון לשחיתות כמעט בלתי נמנעת, ובתוך מערכת המשפט בפרקליטות במיוחד האדמה בוצית והמדרון חלקלק, יותר מבכל מקום אחר.
ועל יוהרת בני האור הזו נבנתה כל ההיסטוריה המקצועית של שי ניצן. על תחושת האני טוב יותר ומשרת את הצדק יותר, ולכן המטרה מקדשת את האמצעים, ומותר לי לעקוף נהלים וחוקים, להסתיר את מעשיי, להעלים מהממשלה את ההנחיות שאני נותן, ולהפלות בין אזרח לאזרח, כי אני הרי נלחם בעד הצודק והטוב ושום פוליטיקאי לא יחליט במקומי מה טוב ומה רע. בשמונה שנות כהונתו בראש "צוות אכיפת החוק לענייני הסתה והמרדה", לא היה ניצן אויב המתנחלים אלא אויב זכויות האדם. הוא הנחה את המשטרה ואת הפרקליטים להנהיג אכיפת יתר על אוכלוסייה מוגדרת, בניגוד לעיקרון השוויון ובניגוד לכבוד האדם וחירותו. הוא הורה לפתוח תיקים פליליים בהיקף שאין לו אח ורע בשום מקום אחר במדינה.
תיקים ללא מתלונן, למשל, נפתחו במשטרת ש"י בהיקף של פי שניים מהרמה הארצית, כתבי אישום הוגשו במחוז ש"י ב-38 אחוזים מהתיקים, לעומת 14 אחוז בכל רחבי הארץ. הצוות בראשות ניצן הורה למשטרה לסכל בכוח הפגנות של אזרחים תושבי יו"ש. במקרים מסוימים עצרה המשטרה מראש אנשים שהיו בדרכם להפגנה, סגרה אותם בתוך האוטובוסים שלהם והורתה לנהגים לנסוע במשך 6-5 שעות בסיבובי סרק לשום מקום בלי לאפשר לנוסעים הכלואים אפילו הפסקה לשירותים, וכאשר עבר זמן ההפגנה איש מהם לא נעצר או הואשם במשהו. שחררו אותם בנקודה כלשהי על מפת הארץ כאשר לחלקם לא היו אמצעים לחזור משם הביתה.
אלה נתונים על קצה המזלג. מי שרוצה להתרשם ממלוא ההיקף של העיוות יחפש את דוח אכיפת החוק ביהודה ושומרון של ארגון זכויות האדם ביש"ע. הכל מתועד שם, כולל מספרים וטבלאות ונתונים, כולל גם נזיפות חריפות מאוד שנזפו שופטים במשטרה, כשלפניהם הובאו אזרחים מואשמים בהאשמות לא מידתיות וחסרות בסיס. אחדים מהשופטים מספרים על לחצים שהופעלו עליהם מחוץ לבית המשפט בתביעה להרשיע את מי שראוי לצאת זכאי. את כל הדברים הקשים האלה חוללו שי ניצן וצוותו שלא בידיעת הממשלה, ובחלק מהמקרים אפשר אף לומר בניגוד להנחיות הממשלה, ושלא בהתאם למנדט שניתן להם באופן רשמי. לא מרשעות הם עשו את זה ולא משחיתות אישית, אלא מאמונה יוקדת בצדקתם ורצון אידאליסטי לחנך ולאלף את המתנחלים ולהטיל עליהם פחד.
אלא שהאידאליזם הזה הוא הנטייה המסוכנת ביותר לפרקליט המדינה. אסור שאיש בתפקיד הזה יהיה מחנך הציבור או משרת של איזושהי כנסייה, בין אם היא קתולית, קלוויניסטית, ימנית או שמאלנית, או חילונית-ליברלית. הממשלה אכן זקוקה למידה מסוימת של אומץ לב כדי להעמיד את הפרקליטות על מקומה ולשלוח את ועדת האיתור לאתר מועמדים נוספים. אבל בשביל זה היא ממשלה וכל הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו.
"השואפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענווים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קודשי" (עמוס ב'. הפטרת השבת).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם