שיפודים: בדיחות על פולניות
רגע מביך של בדיחות על פולניות הפך לאירוע של תרבות יהודית. וגם: איך מתרגמים את המילה "העפלה" לאנגלית?
השבוע האחרון שלי היה פולני. במשך שבוע דחוס מבוקר עד לילה אירחתי את ראשי אגודת הסופרים הפולנית, שהגיעו לארץ בהזמנת אגודת הסופרים העברים.
זה היה שבוע גדוש במפגשים תרבותיים ובסיורים בארץ, ועל כך אולי אכתוב בפירוט במוסף התרבות של עיתוננו. אני רוצה לספר כאן רק על רגע אחד, שגרם לבטן שלי לפרפר לרגע כקרפיון מופתע שהוצא מן האמבטיה.
אחרי שהיינו במפגש עם סופרים בבית הסופר, אחרי שביקרנו באוצר כתבי היד של הספרות העברית השמור בארכיון "גנזים" של אגודת הסופרים, אחרי שהיינו בירושלים העתיקה, בכנסיית הקבר ובכותל, אחרי שעמדנו מול המגילות הגנוזות ושוטטנו באוסף היהודי במוזיאון ישראל, אחרי ארוחת צהרים עם אנשי משרד החוץ, אחרי שהיינו בבית ביאליק, אחרי ביקור ביד ושם שבו מצאנו אפילו עץ שניטע לכבוד סבא של אחת הסופרות מוורשה שהתברר לי שהוא היה חסיד אומות העולם – בקיצור, אחרי אוסף החוויות התרבותיות והרגשיות העוצמתיות האלה, הגיע רגע שבו צלם רצה לצלם את חמשת הסופרים מפולין לכתבת אינטרנט קטנה.
הוא הגיע מלא רוח עליצות וידידות ואמר להם: "איך שאמרו לי שמגיעים פולנים, מיד נזכרתי בבדיחות על פולניות. רוצים לשמוע?"
נשנקתי. בקבוצה היו חמישה סופרים, ובהם שתי פולניות. אחת מהן, גבריאלה מטושק, היא פרופסור לספרות ונשיאת אגודת הסופרים של קרקוב. האחרת, אנה נשילובסקה, היא בת למשפחת אצולה פולנית (רואים עליה), סופרת וגם פרופסור לספרות. מה אעשה עכשיו אם יתחילו לרוץ בדיחות על פולניות?
לכן מיד אמרתי לכולם את האמת: "הבדיחות אינן על פולניות. הבדיחות הן על יהודיות פולניות". הסברתי שאנחנו, הישראלים, אומרים פולני, רומני, מרוקאי, טורקי, ליטאי - אבל זהו רק קיצור לשוני מקומי בשפה העברית. הכוונה היא ליהודי פולני, יהודי רומני, יהודי מרוקאי וכדומה.
אין מי שמכיר טוב יותר מהפולנים שהגיעו לביקור בארץ את ההבדל הזה בין פולני ובין אותם 10.5 אחוזים יהודים שחיו לצד הפולנים בגולה בפולין.
הם הבינו, ותיארו מצדם את הסטריאוטיפ של תכונות הפולנייה הקתולית: אישה קשוחה בחינוך הדורשת משמעת ונימוס, שומרת דיסטנס ושאר תכונות של הפולנייה העסלית ממש, בת העם הפולני.
אחרי הסדר הזה שעשיתי, הם דווקא נהנו מאוד מהבדיחות על היהודיות הפולנית שהתחילו לרוץ (ברוך השם, בלי בדיחות גסות). למעשה הם קיוו מאוד לשמוע את ההומור היהודי המפורסם בביקור הזה שלהם בישראל. בדיחות על יהודיות פולנית אינן הדוגמה המשובחת ביותר להומור יהודי (מה כן? קטורזה? סברי מרנן?) אבל איכשהו הצלחנו להפוך גם את הרגע המביך הזה, של בדיחות על פולניות (סליחה, על יהודיות פולנית), לאירוע של תרבות יהודית.
קיבלתי לידי דף שירון בנושא ההעפלה שחולק לקהל, ובטרם אפצח בשיר ראיתי שלצד מילות השירים היו שם גם כל מיני איורים ודימויים של ההעפלה, ובין היתר חותמת מיוחדת שהנפיק דואר ישראל לציון ההעפלה. בחותמת העגולה כתוב במרכז "ההעפלה 1934־1948", וסביב־סביב, באותיות המקיפות את החותמת העגולה המוטבעת על הבול, מופיע התרגום לאנגלית: Clandestine immigration. אוי, לא. את המילה הקצרה "העפלה" תרגמו לביטוי הארוך "הגירה מחתרתית". למה? למה שוב? מדוע קוראים להעפלה "הגירה"?
"העפלה" היא מילה עברית מיוחדת שבאמת קשה לתרגם. אבל התרגום האחרון שמתאים לה הוא הגירה. לארץ ישראל יהודים חוזרים, לא מהגרים. בעברית יש לזה שם: "עלייה". יהודים היגרו תמיד והיגרו גם אז: לארצות הברית, לדרום אמריקה, לאוסטרליה, לדרום אפריקה ולמקומות אחרים. "העפלה", בדומה ל"עלייה", היה צריך כמובן לתרגם לאנגלית: Repatriation, ביטוי שמשמעו: חזרה למולדת.
אם אני רואה זרים שמתרגמים "עלייה" או "העפלה" למילה שמשמעותה "הגירה", אני יכול לומר שהם עושים זאת מתוך בורות, או אולי מתוך כוונה רעה. מישראלים אני מצפה לטיפה יותר שכל.
אגב, בשיחה עם הסופרים הפולנים שפגשתי שאלתי אותם איך מכנים פולני שחוזר לפולניה. האם מכנים אותו מהגר או רפטריאנט? הם אמרו שלא מכנים אותו מהגר, כמובן, אם כי הם התלוננו שאין להם חוק טוב כמו שיש בישראל. אין להם את חוק השבות. פולני החוזר למולדתו חייב למלא טפסים ובקשות. יש לו אמנם הקלות לעומת מהגר רגיל, אבל אין אלו הקלות רבות.
לנו יש עדיין חוק טוב, אבל מתרגמים טובים אין לנו.
אין לכם מושג כמה פעמים שמעתי דיונים ספרותיים על "דמות המהגר בספרות", כשהכוונה היא לעולה. כך גם במאמרים סוציולוגיים. אני מניח שהשימוש בשיח הזה נובע מכך שהחוקרים חיים בשפה של המחקרים מחו"ל. בעיקר מאמריקה. אבל זה לא תירוץ לחוסר הבנה.
זהו, גמרתי, אני רציני מדי הפעם. טוב, רק אל תגידו מהגר על עולה, ואני מבטיח לשתוק.
שלום מאיר,
מאז שחזרה "פינת השלולית" אני נוהג לקרוא אותה בהנאה. אבל באחת הפינות האחרונות נפגמה הנאתי עד כדי כך, שמצאתי מקום לכתוב לך. קצת צרם לי החשש ש"הראשן יהפוך לנסיך שאין לו רגליים", במדינה שבה הרבה נסיכים הפכו לחסרי רגל אחת או שתיים בעודם שומרים על חיי ועל חייך. אם אתה מפרסם זאת, אנא אל תציין את שמי, שכן כל שנותיי אף לא אחד ראה או שמע אותי כועס או מוחה עקב דבר שנכתב בעיתון.
מ"ר
למ"ר, תודה על הערתך.
אין לך מושג כמה פעמים קיבלתי פינות שלולית המתארות דרך משל הנסיכה והצפרדע את המצב הפוליטי בישראל, ותמיד לא פרסמתי. אבל למרות הכל, החיים שלנו כאן כל כך דרמטיים, שאכן כל מילה יכולה לקבל משמעות.
כשכתבתי שלנסיכה לא כדאי לנשק ראשן כי יש חשש ש"הראשן יהפוך לנסיך שאין לו רגליים", גם לי צלצלה במעמקי המוח אזהרה מפני הדרך שבה שורה כזו יכולה להתפרש. סליחה. הייתי צריך לחפש טוב יותר את הניסוח שמסביר שראשן הוא יצור שעדיין לא התפתח כראוי. הייתי צריך לכתוב:
"נסיכה יקרה, אולי קצת מסוכן לנשק צפרדעים, אבל אני בכל זאת לא מציע לך להסתפק בראשנים, כי אז תקבלי משהו שאין לו ידיים ורגליים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם