דיסקין משתלח בנתניהו ונותן גב לג'ון קרי

כל ביקור של קרי בארץ זוכה לאקורד פתיחה רעשני מצדו של דיסקין. הוא מעניק גב לדיפלומט האמריקאי שנתניהו נמצא איתו בעימותים

אמנון לורד | 5/12/2013 10:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שפה גסה, הקרנה של ברוטאליות, השתלחות בראש הממשלה והטלת אחריות על ישראל וממשלתה תוך התייחסות אל הפלסטינים כאל עשוקי האנושות. אין ספק שלראש השירותים לשעבר יש יכולת לדבר על שלום בלשון מלחמתית. יש כאלה שזה מוצא כן בעיניהם. אבל יש גם אחדים שחושבים שאכן אנחנו נמצאים בתקופה טובה או לפחות מתאימה להסדרת היחסים עם הפלסטינים, אולי אפילו להגיע לשלום. אבל כאשר הם שומעים את ראש השירותים לשעבר דיסקין הם אומרים לעצמם: אם אני צריך להיות בצד של דיסקין במסגרת השלום הזה, אז עדיף כבר לבנות עוד שניים-שלושה מאחזים. יש לזה יותר סיכוי בעתיד מאשר להסדר שלום.

דיסקין הצליח ליצור לעצמו בשנתיים-שלוש האחרונות סוג של קשר פבלובי מצד התקשורת. הוא זורק משהו באיזה כינוס סגור, באיזה כנס, אולי בראיון באחד העיתונים הנפוצים - והתקשורת עוברת מיד ל"הקשב" ומנתחת את דבריו. לגבי התועלת בשמיעת דבריו, למדנו כבר מהסרט "שומרי הסף" כי קשה ללמוד מהם הרבה מעבר למה שהדברים מלמדים על אומרם.

בעדותו של צבי זמיר בוועדת אגרנט אפשר היה לקרוא כיצד התייחסו במוסד לשירות בגוף החשאי הזה. זמיר דיבר על ההקפדה הקנאית על סודיות ושתיקה גם לאחר הפרישה. בייחוד בקרב ראשי המוסד בעבר. דיסקין ומאיר דגן שברו כל נורמה במתקפה המתוזמרת שלהם מיד עם פרישתם. על הכוונת: ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לכן צריך להבין את דברי דיסקין על רקע התרחשויות אחרות בזירה הלאומית והבינלאומית. יש שני אירועים שהתרחשו בזמן האחרון: האחד - הסכם ז'נבה שכמעט כל פרשן אינטליגנטי בעולם המערבי מותח עליו ביקורת קשה. אותו הסכם ז'נבה, להבדיל מיוזמת ז'נבה, עסק בגרעין האיראני. האיראנים עצמם כמו גם מנהיגי חיזבאללה רואים בו התקפלות אמריקאית מוחלטת והכרה באיראן כמדינת סף. האירוע המינורי יותר הוא הגעתו אמש של מזכיר המדינה שמוט הלסת לתת עוד איזו דחיפה לתהליך השלום ולגרום עוד נזקים לאפשרות להגיע לשלום.

לגבי הסכם ז'נבה - ליובל דיסקין יש עניין להתעלם ממנו ולהעלים את המסקנות העולות לגבי פעילותו ופעילות עמיתיו מצמרת הביטחון כנגד הדרג המדיני. אך מעניין לראות שכל ביקור של ג'ון קרי בארץ זוכה לאקורד פתיחה רעשני מצד דיסקין. התיאום הוא מושלם. ראש השירותים לשעבר מעניק גב לדיפלומט האמריקאי מספר 1, שראש הממשלה נמצא איתו בעימותים לא פשוטים מאז אותה פגישה ביניהם בנתב"ג, ערב טיסתו הראשונה של קרי לז'נבה.

אפשר להציג לדיסקין לפחות שתי שאלות, שכאיש ציבור הוא חייב עליהן תשובה לציבור: האחת, מדוע אתה נטפל לסוגיית האסירים ואינך אומר דבר על פריצת מעטפת הוויתורים של ראש הממשלה לשעבר אולמרט? הרי רק בגלל המשא ומתן חסר האחריות שלו ישראל מתקשה להציב את הדרישות המינימליות, בהן אי חזרה לקווי 67'. השנייה נוגעת לתעמולה שהוא היה שותף לה בנוגע לגרעין האיראני. דיסקין היה בין אלה ששכנעו את הציבור הישראלי בכנות הבטחותיו של נשיא ארה"ב והתבטא בחריפות בגנות הדרג המדיני בהרכב של נתניהו וברק. היום נראה שהוא חייב התנצלות לציבור. הרי הוא היה שותף בהולכת השולל לגבי הגב האמריקאי בנושא איראן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

פייסבוק