הממשלה לא נגישה עבור בעלי מוגבלויות
השרים וחברי כנסת מאמינים שנכים זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב להגיב לנאום של נתניהו בפורום סבן או לספר שוב שיש עתיד תימחק
הכירו את אחד הסיפורים הכי עצובים על המשק הישראלי, שכמעט לא מדווחים לכם עליו. חברת "כל יכול" שהמציא דוקטור גיל וינש בשנת 2008 (בכל העולם אין חברה כזו) מעסיקה מאתיים אנשים, רובם בעלי מוגבלויות שאיש לא חשב להעסיק. אנשים שמעולם לא עבדו מצאו בחברה הזו שמחה ואושר שקשה להבין. הם היו יעילים בשביל חברה, הביאו פרנסה לביתם ולא חיו מקצבאות או תרומות. עכשיו הולכים לזרוק אותם הביתה בגלל בעיות כספיות זניחות שאפשר כמובן לפתור ברגע - אם רק רוצים.
חברת call יכול מתמחה בהקמת מוקדים טלפונים בשיטת מיקור חוץ אשר רוב עובדיה הם אנשים המתמודדים עם מוגבלויות. חסרים שני מיליון וחצי שקלים בשנה להצלתה, שמתוכם המדינה תקבל ישירות בחזרה יותר מחצי. למה? כי היא תחסוך קצבאות שלא ישולמו לנכים שיעבדו, וכולם מרוויחים. נשאר רק העניין המטומטם הזה שאף אחד לא יודע מאיפה לתקצב את זה.
אין שר אחד שהיה ב"כל יכול" ולא סיפר בהתלהבות כמה חשוב העניין הזה וכמה זה טוב למדינה כמו שלנו, שעמוסה בבעלי מוגבלויות, אולם אז הוא הלך הביתה והמשיך לריב על השטחים הכבושים ועל הפצצה האיראנית. השרים וחברי הכנסת באמת מאמינים שנכים זה חשוב, אבל הרבה יותר חשוב להגיב לנאום של בנימין נתניהו בפורום סבן או לספר שוב כמה יש עתיד היא מפלגה שעוד דקה תימחק מהפלנטה.
עכשיו תראו מה מתרחש כאן - משרד הביטחון דואג לנכים אבל לא לענייני התעסוקה שלהם, משרד הבריאות דואג לנכי הנפש, משרד הכלכלה דואג בכלל לתעסוקה אבל לא לנכים, משרד האוצר אחראי על התקציבים אבל אין לו שורה כזו כמו "תעסוקה לנכים בעידן המודרני". בקיצור - זה נופל בין כל המשרדים הללו, לא נופל ישירות תחת אף אחד וכולם ממשיכים לשבת על התחת בזמן שעוד מאתיים משפחות יקפצו - הפעם על כיסאות גלגלים - לתוך מעגל האבטלה.
סוף-סוף מצאו עבודה לאנשים שלא האמינו שיצליחו למצוא מקור תעסוקה, ועכשיו רוצים לזרוק אותם. יש שם גם נכים קשים והם משובצים בכל התפקידים – הנהלה ועובדים רגילים, לאורך כל הדרגות בחברה ולא רק כעובדים הזוטרים ביותר.
מדובר כאמור בהמצאה ישראלית. החברה הראשונה מסוגה בעולם. בשנתיים האחרונות הגיעו ממדינות שונות כדי ללמוד איך עושים את זה. הגיעו מארה"ב, מקנדה, מליטא, מקפריסין, מגרמניה, משווייץ, ואפילו מקונגו, מתאילנד ומג'מייקה.
עוד דקה אנחנו הולכים להוציא מיליונים על נסיעה של אחד מנבחרי הציבור ללוויה החשובה בדרום-אפריקה, אבל תקציב (שממילא יחזור לאוצר) להציל מאתיים משפחות אין. כלומר יש. אבל למי אכפת?
אגב, הקשיים לא נובעים מחוסר יעלות כלכלית אלא מהוצאות מיוחדות כמו תוכנות מיוחדות לעיוורים, יותר מנהלים, ליווי פסיכולוגי, רכבים מיוחדים ונגישות.
כרגע זה נראה רע. החברה התחילה בהליך פירוק. היום דנים בזה בוועדת הכלכלה, שלא מזמן הצילה את "אופיס דיפו". הלוואי שגם בסיפור הזה מישהו יתעשת - כי זה לא יאומן שמישהו עשה כאן משהו טוב ויפה שתואם חברת מופת כמו בחלומות מפעם. אז למה להרוס?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם