זכויות אדם בלי פוליטיקה
הגיע הזמן לשבור את המונופול של השמאל על זכויות האדם ולהפוך אותן למשהו שנמצא בלב הקונצנזוס
אך כאשר מחברים בין המילים ומתקבל הביטוי "זכויות אדם", ישנם כאלה (ולא מעט) הנוטים להתבלבל ולעשות הקשרים שגויים, סטריאוטיפיים ואף כאלו הפוגעים במושג הבסיסי הזה.
זכויות האדם תמיד נושאות כותרות והפרתן מעסיקה את עורכי החדשות ללא הרף. בעולם הערבי לדוגמה מתקיים רצח עם בסוריה, בתימן מחתנים ילדות עם גברים בגיל העמידה, במצרים כחלק מהפגנות החופש וניצחון העם את הדיקטטורה אונסים נשים ברחובות המחאה וכך נמשכות הכותרות בנושא יום יום.
סיקור הנושא לא מסתיים בעולם הערבי. ברוסיה זמרות נשלחות לכלא עקב מימוש חופש הביטוי וההומופוביה מקבלת גב מהממשל, במדינות עולם שלישי ילדים מועסקים בתנאי עבדות ובקיצור, הסיפורים על הפרת זכויות אדם והדאגה להן לא נגמרים.
מדינת ישראל היא אי דמוקרטי במזרח התיכון. מגדלור של שגשוג וקדמה באזור חשוך. והנה דווקא כאן נדמה שהמילים זכויות אדם הפכו באופן אבסורדי למותג שמזוהה עם ביקורת כלפי ישראל. מושג שמשתייך לקבוצות מיעוט חלקן קיצוניות בעוד השאר- הרוב המתון- מרגיש שזה לא שלו.
זהו אינו סוד כי השמאל הקיצוני במדינת ישראל סיפח לעצמו את המושג "זכויות אדם" והכריז עליו מונופול ואף גרם לכל שאר המתעניינים לנטוש את המושג עקב הקונוטציות שהוא מעורר. ברחוב הישראלי פעיל למען זכויות אדם הופך באופן אוטומטי ללוחם נגד הכיבוש, בעד מדינה דו לאומית ומצדיק זכות השיבה של העם הפלסטיני.
אך לא עוד. פוליטיקה לחוד וזכויות אדם לחוד, לא צריך לערבב שמחה בשמחה והגיע הזמן לשבור את המונופול גם בתחום הזה.
כפי שכל ישראלי שפוי מתרעם על הריכוזיות במשק, גם כאן צריך לפתוח את הפה ולצעוק די. חייבים להחזיר את צמד המילים 'זכויות אדם' לרשות הרבים, אלו לא מילים גסות ואסור שישראלי ממוצע, מתון בדעותיו, לאומי וציוני יפחד להעלות אותן על שפתיו.
זכויות אדם הינן קונצנזוס, כל אדם זכאי להן וכל אדם בישראל החפץ לעזור בשמירה עליהן צריך לקבל את הפלטפורמה לכך, ללא כל קשר לדעותיו הפוליטיות. כל עוד זכויות האדם יישארו נחלת המיעוט הקיצוני (בצד אחד אוחזים בהן כבלעדיות ואילו בצד השני מתייחסים אליהן כאל מוקצה) כך יהיה קשה יותר להנחילן בתודעה כדבר הכרחי אשר חובתנו כאזרחים במדינה יהודית ודמוקרטית לשמור עליו.
החובה המוסרית וההיגיון הבריא עשו את שלהם ולפני כשמונה חודשים הוקמה תנועה ציונית ולאומית אשר מטרתה היא שמירה על זכויות אדם במדינת ישראל, תנועת "זכויות אדם כחולבן". במקביל לשמירה על זכויות אדם שומרת התנועה גם על תדמית מדינת ישראל כמגדלור מוסרי, ומחזקת אותה מתוך הבנה כי ניתן לקיים את שני הנושאים יחד.
זכויות אדם הן הזכות של כולם וזוהי רוח התנועה, אז בואו נשמור עליהן ביחד.
הכותב הינו מנהל תחום מעברים בתנועת "זכויות אדם כחולבן"