הפללת צרכני זנות איננה פתרון לבעיה
הניסיון להעביר חוקים שיאפשרו לקנוס צרכני זנות מתעלם מנשים שבחרו לעסוק במקצוע, ולוקח שליטה על גופן
בכנסת הקודמת ניסו להעביר גרסה ישראלית של החוק, שם נקבע עונש של שישה חודשי מאסר, השתתפות בטיפול ופיצויים לזונה. ההצעה נבלמה בעקבות התנגדות של משרד המשפטים ובשל פעולות לובי של ארגון הפרוצות הישראליות, שסירבו לאפשר לאחרים להחליט עבורן מה לעשות בגופן.
לטענת הפמיניסטיות, הזנות נובעת ממצוקה נפשית ומטרת החוק היא לסייע לנשים לעזוב את הזנות. הפחדת לקוחות והורדת הזנות למחתרת תעשה הרבה דברים לזנות, אף אחד מהם לא יהיה טוב לנשים.
אם הזנות אכן נובעת ממצוקה נפשית אזי יש מקום להקים מרכזי תמיכה לנשים במקצוע, להעניק טיפולים פסיכולוגיים או לממן הכשרה מקצועית. באמת נראה לכם שבעיה נפשית כל כך עמוקה תיפתר על ידי הברחת לקוחות?
החוק מעיד על כך שאף אחד לא לומד מההיסטוריה. כאשר אסרו בארה"ב את שתיית האלכוהול – אנשים החלו לצרוך במחתרת. אם הזנות תיאסר לאור יום היא תירד למחשכים. וכולנו יודעים מי יושב ומחכה לנשים חלשות במחשכים. או שאולי בעצם מנסחי החוק רואים את עולם ההימורים במדינות שבהן הם נאסרו, ורוצים לתת פרנסה נוספת לארגוני הפשיעה המקומיים. כמו בהימורים גם כאן יוקמו דירות מסתור לנוחות הלקוחות, שינוהלו על ידי עבריינים ובהן יועסקו פרוצות. רגע, לא היינו שם כבר בתקופת הסחר בנשים?
מפריעה לי גם הגישה הפטרנליסטית של ארגוני הנשים כלפי נשים אחרות. לא מדובר כאן ברצון לעזור לחלשות אלא בחשיבה חד ממדית, שלפיה כל הנשים במקצוע הן אומללות ועל כן מותר לאחרים להחליט עבורן. ובכן, יש לי חדשות: לא פעם מתראיינות נשים שעוסקות בזנות באמצעי התקשורת ומבהירות כי הן בוחרות לעסוק בכך מרצונן החופשי. הן בוחרות עם מי לעבוד ומתי ולא מוכנות שחברת כנסת זו או אחרת יכתיבו להן מה לעשות בגופן.
אין לי ספק שמחוקקי החוק כבר לוטשים עיניהם אל תעשיית הפורנו. הרי אותם טיעונים יפים גם לתחום זה. גם את השחקניות צריך להציל מניצול. גם לגביהן צריך להחליט ממה יתפרנסו. אך תעשיית הפורנו היא ההוכחה לכך שאור השמש הוא המפקח הטוב ביותר – התעשייה פועלת תחת פיקוח רפואי שמונע התפשטות מחלות מין בקרב השחקנים, כמעט ואין ניצול קטינים ויש אפילו התאגדויות של שחקני פורנו.
החוק הנ"ל הוא סכנת מדרון חלקלק. היום אנו אוסרים זנות בטענה של הגנה על הנשים על גופן וכבודן. מחר נאסור ריקודי בטן כי זה מבזה אישה, מחרתיים נאסור גם לבישת מיני. איפה עובר הגבול?
ספק גם אם החוק הזה יעמוד בדרישות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בעוד יש כאלו שגורסים שהוא מגן על זכויות אדם אפשר לטעון כי הוא פוגע בזכותן של נשים להחליט על גופן. גם הפגיעה בחופש העיסוק של נשים היא מהותית שכן האיסור לגבי זנות כבר מזמן לא נאכף מתוך החלטה חברתית שאין מדובר בעבירה שיש לאכוף אותה. בדומה להומוסקסואליות.
נקודה נוספת שאף אחד לא רוצה לדבר עליה היא עצם התפתחות המקצוע העתיק בעולם, כפתרון עבור גברים שהחברה דחתה אותם. בצרפת היום, ובישראל, אם החוק יעבור, יהפכו אלפי נכי מלחמה, נכים אחרים ואנשים מוגבלים חברתית למנועים מלקיים יחסי מין או לעבריינים בפועל. לפי הפסיקה זוהי זכות חוקתית שיש לאפשר אותה גם לאסירים. אם כך מדוע נמנע אותה מאנשים שלא חטאו מעולם?
ומדוע חקיקה כזאת עוברת ללא התנגדות? כי לח"כ אין אומץ להתייצב מול מהלכים דורסניים כאלו, שהרי מי שיגן על הזנות עוד ייתפס ציבורית כצרכן של זנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם