עם של בכיינים - אף אחד לא יכול לעצור את הטבע
גם לא מבקר המדינה, יוסף שפירא, שהכריז דווקא בשיאה של הסופה שהוא ואנשיו יבדקו את המחדל הזה. מה תקבע, מוות לעננים?
אבל מבקר המדינה הוא רק קצה הקרחון. עם של תליינים הפכנו להיות. עם שהספורט הלאומי שלו הוא מרתון תלונות. נכון, להיות מנותקים מחשמל זה סוג של גיהנום קטן כשהטמפרטורה שואפת לאפס. בחודשים האחרונים עובדי חברת החשמל גזמו עצים, עבדו על תשתיות, אבל בדיוק אותו חלק של העם שהתלונן שעובדים אצלו ברחוב כל הזמן ושאין חניה ואין דרך ואין ואין, הוא אותו חלק בעם שלא הפסיק להתבכיין עכשיו שעובדי חברת החשמל לא עושים כלום.
וכולם משתפפים במשחק ההצלפות. מגישים באולפני הטלוויזיה החמימים עם כוס התה המהביל מקשיבים בהסכמה למרואיינים טלפוניים שמיידים מילים בעובדי חברת החשמל, בעוד 2,000 העובדים עוברים שכונה שכונה ונאבקים מול האויב הכי לא דיפלומט - הטבע.
חברים, מדובר במפגע טבע שלא נראה במחוזותינו בערך 150 שנה. ניו יורק הרגילה לשלג שותקה ל-48 שעות ,
בלי חשמל ואינטרנט. אנשים קפאו למוות. אז מה יגידו אזובי הקיר המזרח תיכוניים. ברומא לפני שנתיים מתו 17 אנשים בשיטפונות. ניו ג'רזי, פריז, רק תבחרו מקום ותגלו שכשהטבע אכזר אף אחד לא יכול לעצור אותו. כי זה לא שאנחנו שופכים את התינוק עם המים, אנחנו מטביעים אותו. אם נמשיך ונתבכיין ונבקר ונתלה, נגרום לכולם לפחד לעשות, לקפוא על השמרים, להגיע למצב שאנשים ימותו בהמוניהם בחורף.
נכון, יש כאן רשות חירום לאומית. נכון היא אמורה לזקוף ראש בדיוק ברגעים כאלה, אבל אי אפשר לצפות שתיבת נוח הקטנה שלנו תהיה ערוכה במאה אחוז לכל תרחיש. כשמגיעה סופה נדירה כזאת אי אפשר לדרוש שהכל יהיה ערוך ומוכן בעבורה. אי אפשר הכל.
הגיע הזמן לצאת זוגות זוגות ולהחליט שקלו המים, שתודה לאל ולכוחות ההצלה, וכן, לאנשי חברת החשמל, למשטרה, ולמד"א גם. ואולי אפילו, אם לא יכאב לכם, להתחיל לפרגן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם