אני לא בעד המסתננים, אבל בואו ניתן להם לחיות

העבדות של פעם התחלפה באחת מודרנית, מקור שתיהן אינו בגזענות אלא בנוחות. השאלה היא מה עושים עם המסתננים שלא נצליח לגרש

גיא מרוז | 18/12/2013 9:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
את השורות האלה אני כותב מאחת הקפטריות באוניברסיטת בר אילן. בדיוק סיימתי שיעור (אני לומד, לא מלמד) על תחילת העבדות בארצות הברית. ישבתי והקלדתי את סיפורי הזוועה של המרצה על ההתעללויות במשלוחי העבדים מאפריקה שהיו באמת רק סחורה, ברוב המקרים סחורה פגומה.

כהרגלי אני יושב בשיעור עם חצי מסך פתוח על מבזקי החדשות. חצי המסך האקטואלי מתמלא לפתע בתמונות המסתננים/פליטים שמתחילים להיעצר מול בית ראש הממשלה. המרצה קוטעת את הדיווח האקטואלי עם סיפור זוועתי על סוחרי אדם שהביאו סחורות (אדם) שחורות מאפריקה וזרקו אותם במהלך ההפלגה לים כי נגמרו מי השתיה. על מוות מצמא לא היה ביטוח- על טביעה דווקא כן. כן, חברות הביטוח היו מתוחכמות כבר אז.

בצד האקטואלי מתחילים המסתננים להבין שהם יבלו את השנה הקרובה בכלא סגור אחרי הזדמנות הפז שניתנה להם בכלא ה"פתוח". הצבע השולט בהרצאה ובחדשות הוא שחור כמובן. צבע ארגמן הוא צבע הבושה שצריך לעלות על פנינו.

כן, אני יודע - מסתננים זה לא טוב, מעולם לא הייתי בעדם. מה שקורה בדרום תל אביב הוא אסון כבד, מעולם לא הייתי אדיש למצבם. אבל אני חושב שאני יודע עוד משהו - עכשיו, אחרי שסגרנו סוף סוף את הגבול, אחרי שהבהרנו למהגרי העבודה שאנחנו לא כתובת - יש כאן בני אדם, ממש כמונו, שצריך לטפל בהם.

בינתיים המרצה מגיעה לחלק הכי נורא בתולדות העבדות - זה מעולם לא התחיל ממשהו מאוד גזעני, מרעיון של אפליה מובנת מראש. לשחורים הייתה אפילו זכות להשתחרר אחרי כמה שנים, לתבוע בבית משפט, להתנהג ממש ככל אדם. רק אז, לאט לאט, מישהו הבין שיש פה עסק נהדר, שלא בטוח שחייבים להתייחס אליהם כאל שווים, שאפשר להתחיל לסחור ולעשות בוכטות.
טבע האדם לבן מנעוריו

טבע האדם הוא לבן מנעוריו, והעבודה, התברר שנים לאחר מכן, לא באמת משחררת. וגם אנחנו, המון שנים אחרי זה, לא צריכים עבדים שחורים. יש לנו את העבדות המודרנית שהיא כל כך נוחה וסקסית. עבדות של עובדים זרים שמנקים את הלכלוך של שקישנו החולים. הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה עבדים בלתי מדופלמים בניקוי צרכים.

אז מה עושים עם המסתננים תאבי הבצע האלה שהתנחלו לנו באמצע החיים המתוקים שלנו? הרי נשארו כאן בערך 60 אלף איש (תלוי את מי שואלים) שיכולים בקלות להחריב את הבית היהודי ואת מירי רגב תוך חצי דור. אנחנו לא רוצים שזה יקרה, גם אנחנו מעדיפים את מירי רגב בריאה וחזקה על פליטים שבכלל לא רצו להגיע הנה.

אז מה כן? אם לא נצליח לגרש אותם למדינה שלישית עלומה כשבידם חופן דולרים, הרי לא באמת נשאיר אותם שנים בכלא - נאכיל, נרפא ונטפל במיליוני שקלים שיכולים להיות מושקעים בעניינים מהותיים כמו בית חדש לראש הממשלה

אנחנו גם לא נחסל אותם, זה לא בגנים היהודים שלנו, בטח לא אם ידברו על זה בפייסבוק אחר כך.
ומה יקרה אם המדינה תקבל מבג"ץ דד-ליין עד תאריך זה וזה היא צריכה להודיע מי פליט ומי מסתנן, ולגרש את מי שהיא מוצאת לנכון.

מי שהמדינה לא מצליחה לגרש בזמן סביר ניתן יהיה לתת לו להתחיל לחיות על כדור הארץ כאילו הוא ממש בנאדם כמונו. כלום לא יקרה - לא למירי רגב, לא לבית היהודי ולא ליהדות בכלל. נאלץ לספוג כ-40 אלף איש שהגיעו הנה בחטא משותף של כולנו - ממשלה, עם, צבא ומדינה. אבל אנא - בואו נקצוב את זה בזמן וניתן להם לחיות. סתם לחיות.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

פייסבוק