מבקשי המקלט: סיפור בלי סוף טוב
ישראל מפעילה כוח נגד מבקשי המקלט, וכשזה לא עובד היא מפעילה עוד יותר כוח, במקום להבין שאין להם מה להפסיד
הסיפור הזה עטוף בשכבה עבה של הטעיות וספינים שגדעון סער ואנשיו מוכרים לציבור. מאיפה להתחיל? אולי ממאות מיליוני השקלים שהושקעו במתקן השהייה ה"פתוח" בחולות - מתקן שגם מהווה כתם מוסרי על ישראל וגם לא מספק פתרון אמיתי לבעיות הבוערות. בישראל שוהים יותר מ-50 אלף מבקשי מקלט מאפריקה. גם אם בדרום ייכלאו אלפים ספורים, זו טיפה בים.
חלק מהנמלטים ממתקן "חולות" בחרו לצעוד כדי להשמיע את זעקתם, ובכך למעשה הם הסגירו את עצמם מרצון לידי רשויות ההגירה. אם הם היו מחליטים להתפזר איש לדרכו, הם היו נעלמים ברחובות והשוטרים היו מוזמנים לרדוף אחרי הרוח. בפעם הבאה ששר האוצר ישאל "איפה הכסף", דעו שהוא הושקע בהקמת מתקני כליאה עצומים בדרום, במצג שווא כאילו הממשלה עושה מעשה.
לשוהים במתקן ה"פתוח" הובטחו דמי כיס של 500 שקלים בחודש מכספי משלמי המסים. לא עדיף לשחרר אותם, לאפשר להם לעבוד בחקלאות ובענפים אחרים שזקוקים לידיים עובדות ולתת להם להרוויח את הכסף בעצמם?
הבעיה השנייה בכל הסיפור הזה היא שמדינת ישראל, הפועלת נגד מבקשי המקלט, נגד אמנת הפליטים של האו"ם ונגד ארגוני הסיוע פועלת גם נגד ההיגיון הפשוט: הקמת הגדר בגבול מצרים עצרה את זרם מבקשי המקלט שמגיע לארץ, אבל את הרבבות שכבר נמצאים כאן אי אפשר להחזיר לארצם, לפחות לא בטווח הנראה לעין.
זו עובדה מצערת, אבל הגיע הזמן להכיר בכך שעד להודעה חדשה הם חיים איתנו כאן. אז אפשר להתעמר, להתעלל, לבזבז מיליארדים על מתקני כליאה; ואפשר להבין סוף-סוף שמדובר בבני אדם שלפחות חלקם נמלטו על נפשם, ניתן לאפשר להם לתרום למשק במקום להיות לנטל ולחיות בכבוד עד שיגיע הרגע המיוחל שבו הם יוכלו לחזור הביתה.
ותעשו לי טובה, רק אל תבנו על סוף טוב. זוכרים שבקיץ הובטח שאוטוטו ייחתם הסכם עם מדינה אפריקאית שאחרי החגים תתחיל לקלוט את הסודנים והאריתראים מישראל? אולי התכוונו לפורים? ממשלת ישראל מפעילה כוח נגד מבקשי המקלט, וכשזה לא עובד היא מפעילה עוד יותר כוח, במקום להבין שאין טעם להפעיל כוח על אנשים שאין להם מה להפסיד. רוב מבקשי המקלט שצעדו השבוע בקור לירושלים ישבו תקופה ארוכה בתנאים קשים בכלא המדברי שישראל הקצתה להם. בכל זאת, כשיצאו משם הם לא חזרו הביתה. כי אולי אין להם לאן לחזור.
בינתיים המצוקה באזור לוינסקי הופכת לשגרה, אבל בנימין נתניהו וסער ממשיכים לפזר הצהרות ריקות על נחישות ועשייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם