על כל גזען שונא שחורים, יש גזען אנטי ציוני
האפריקאים הם מסתננים, מהגרי עבודה ולפחות חלקם, פליטים. התגובות המתלהמות מימין ומשמאל מוכיחות שהממשלה עושה את הדבר הנכון במדיניותה
האפריקאים שנמצאים כאן הם גם מסתננים, גם מהגרי עבודה, גם מבקשי מקלט וגם, לפחות חלקם, פליטים. פעילי הארגונים טוענים שהם ברחו מהתופת. זה נכון, אבל זו רק חצי אמת. הם לא ברחו לישראל. הם ברחו לארצות אחרות, לפעמים למחנות פליטים. הם לא חיפשו רק הצלה מהתופת. הם חיפשו שיפור בתנאי חיים. לכן הם הגיעו לישראל ממצרים, שבה זה לא נעים - אבל זה רחוק מתופת.
אלה שהגיעו לכאן אינם המסכנים ביותר, אלא דווקא החזקים ביותר. אלה שהיו יכולים להרשות לעצמם, הם או משפחותיהם, לשלם אלפי דולרים על הבריחה וההברחה. במושגים אפריקניים מדובר בסכומי עתק. זה לא בדיוק פליטים. יש תופעות של אלימות, אבל רק בשוליים. מעסיקים מספרים שמדובר בעובדים חרוצים, ישרים ויעילים. יש גם אליטה חדשה, של אלה שחסכו קצת כסף, פתחו עסקים והפכו למתעשרים חדשים.
גם תושבי דרום תל אביב צודקים. מבחינתם, מדובר במכה אדירה. לפני עשור היו השכונות האלה על סף של פריחה כלכלית. מצוקת הדיור הייתה אמורה לשלוח אליהם אוכלוסיות חזקות. מה שקרה לנווה צדק היה יכול לקרות גם לשכונת התקווה. זה לא קרה. במקום השתלבות עם השגשוג הישראלי, הם הפכו לעולם שלישי. הם אלה שמשלמים את המחיר, ולא הפעילים שחכמים על חשבון אחרים.
אתמול ושלשום יצאו המסתננים להפגין. מסודרים מאוד. מאורגנים מאוד. רחוקים מלהיראות כמו קבצנים. יש יד מכוונת. יש פעילי זכויות של ארגונים למיניהם. יש גם מכנה משותף בין הפעילות "למען" הבדואים לבין הפעילות "למען" המסתננים. זו לא פעילות "למען". זו פעילות שמתדרדרת מהר מאוד לפעילות נגד ישראל. המימון מגיע בחלקו מאירופה. זה לא ששם הכל נפלא.
הרי אירופה מנסה לסגור את עצמה מכל כיוון. הרי אלפים נהרגים בים, במסגרת ניסיונות ההסתננות לאירופה. הרי באירופה יש החזרות לאפריקה של אלפי מסתננים. אבל כמה נעים כשאפשר להפוך את ישראל למפלצת. תקציבי העתק מובטחים, תחת הכותרת של זכויות אדם.
צריך גם להודות שיש משהו מפחיד בפעילים הללו. הרי אחת הפעילות "למען" זכויות המסתננים טענה שאין צורך ברוב יהודי בישראל. היא כבר מפנטזת לקלוט את חצי אפריקה. לא כל הפעילים שם שייכים לזן האנטי ציוני הזה, אבל קשה גם לומר שהפעילה שייכת למיעוט מבוטל. מה שאומר שעל כל גזען שונא שחורים מימין, יש גזען אנטי ציוני משמאל. הגורם החשוב ביותר הוא ממשלת ישראל. היא התעוררה רק לאחר שלמעלה מ-60 אלף הצליחו להסתנן. עכשיו היא נוקטת צעדים ראשונים לצורך עזיבה מרצון.
צריך להודות שהרצון הזה מחייב קצת דחיפה. משום שללא דחיפה, איש לא יעזוב. המטרה מוצדקת. היא מחייבת שמירה על צלם אנוש, כי גרים היינו. זה אומר חיפוש מתמיד אחרי נקודת איזון. זה אומר מתן אפשרות עבודה, תוך כדי הפרשה מהשכר לקרן מיוחדת ליום העזיבה. וזה אומר מחנה שהייה, לצורך עידוד עזיבה. וזה אומר הרחקת הגורמים הפליליים, ורק אותם, למחנה מעצר.
הצעדים האחרונים שגרמו לגל המחאה, הובילו בשנה שעברה לעזיבה מרצון של 2,600 איש, שהם כ-5 אחוזים מכלל המסתננים. זה בהחלט משהו. אז אולי, מי יודע, בין המתלהמים משמאל ומימין, מצאה הממשלה, קצת באיחור, את הכיוון הנכון לצורך פתרון הבעיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם