גאון, נדיב ואכזר: אריאל שרון, לטוב ולרע
אריאל שרון היה מצביא גדול, שאת מהלכיו עוד לומדים בצה"ל, ראש ממשלה פופולרי במיוחד, איש של אידיאלים ואכזר כלפי יריביו - לא רק הצבאיים. מאחורי הקלעים של חיי מקים הליכוד, והאיש שהודח אחרי טבח סברה ושתילה
סיקור מיוחד: אריאל שרון הלך לעולמו
- ימי אריק: הרגעים שעשו את אריאל שרון
- בוש: "שרון היה חבר, לוחם ואיש בעל אומץ"
- פרס: "אריק, על מצחך פלדת נצחונות"
- בעזה חילקו ממתקים ושרפו תמונות של שרון
שרון היה גאון צבאי ופוליטי, אין ספק. את המהלכים הצבאיים שלו לאורך הקריירה, ביחידה 101, במלחמת ששת הימים ובעיקר במלחמת יום הכיפורים אפשר ללמוד, וגם לומדים בכל פקולטה צבאית. הבן המאומץ של שרון, רוני סחייק, סיפר בראיון ב"מוספשבת" על הגנרל שהצליח למשוך אחריו שלוש חטיבות במצב משברי, להגיע לראש גשר, לחצות את תעלת סואץ, להבקיע דרך בין שתי ארמיות מצריות ולהכריע את המערכה. "שרון הצליח להתגבר גם על הערבים, וגם על היהודים שהתנגדו לו מבית. המצרים הבינו שהובסו. הנשיא סאדאת הרי פיטר את הרמטכ"ל המצרי אל־פאריד עוואל סעד אדין א־שאלזלי", אמר סחייק.
בשדה המדיני והפוליטי גילה שרון בדרך כלל כישורים דומים. הוא היה אסטרטג גדול וטקטיקן מעולה. שרון הקים את הליכוד ב־1973, אחרי שהבין כי צריך למשוך את תנועת החירות למרכז, לצרף אליה את הליברלים וליצור למנחם בגין לגיטימציה של ממש בציבור.
ב־1977 עלה בגין לשלטון עם החליפה הפוליטית שתפר לו שרון, אחרי שביצע את המהפך הפוליטי הראשון מאז קום המדינה. שרון לא היה שם, הוא הקים בינתיים את תנועת שלומציון, אבל היה מספיק חכם לחזור לליכוד ולהפוך עד מהרה לשר ביטחון, אחרי פיטוריו של עזר ויצמן במאי 1980.
אחרי מלחמת לבנון הראשונה והטבח בסברה ושתילה, שבגללו הודח שרון מתפקיד שר הביטחון, איש לא האמין כי הוא יוכל לאסוף את עצמו ולשחק תפקיד פוליטי בכיר בהמשך הדרך. הגאונות של שרון בעניין הזה כרוכה ביכולת ההישרדות. שרון המציא את האמירה על הגלגל שבו אתה חייב להיאחז, כי יום אחד הוא יעלה אותך למעלה. שרון חיכה על הגלגל הזה בסבלנות אין קץ, טווה את התוכניות, התככים, המחנות והחשבונות כפי שרק הוא יודע. כאשר בנימין נתניהו הובס בבחירות 1999 ונתן את נאום הפרישה שלו במלון הילטון בתל אביב, שרון היה האיש שעמד לו מאחורי הגב. "צריך להשתלט על העסק הזה", הוא סינן. כעבור שנתיים הוא הפך לראש ממשלה פופולרי, אולי האהוד ביותר בתולדות המדינה.
העניין הזה ראוי לעיון מיוחד. לאורך שנים, בעיקר אחרי סברה ושתילה, הוא היה בשוליים של הפוליטיקה הישראלית, מוכה ועזוב. לאורך הקריירה הזו הוא גם נחשד במעשים פליליים. שרון הסתבך יחד עם בניו בתיק האי היווני הידוע לשמצה, ומאוחר יותר בפריימריז על ראשות הליכוד, שבגללם נשלח בנו עמרי לכלא. הציבור, עם זאת, מעולם לא שנא אותו. בדרך כלל גם נטה לסלוח לו. מעשי הגבורה של שרון במלחמות ישראל שימשו לו שכפ"ץ. אחרים, אהוד אולמרט למשל, לא זכו בפריווילגיה ומצאו את עצמם חשופים בשעות מבחן קשות. הם לא יכלו להציג תרומה לציבור או למדינה שתוכל להציל אותם או לדרוש שיתחשבו בהם.
גאון ונדיב ואכזר, אמרנו. ז'בוטינסקי תבע בשיר בית"ר מחניכיו שיכבדו את עצמם עד לניצחון. "נוצרת בן מלך, בכתר דוד נעטר", הוא כתב. שרון העריך, כיבד ואהב את עצמו ללא גבולות. הוא רצה להיות בכל צומת מרכזי בחיי המדינה והצליח. שרון, וגם באי ביתו, בטוחים עד לרגע זה שהוא בן המלך, נושא הכתר, היחיד שמסוגל להנהיג ולהתמודד עם הבעיות המורכבות שבהן נתונה המדינה הזו ולהושיע את עם ישראל.
"אני אוציא אתכם מכאן מנצחים", אמר שרון לחייליו בימי הקרבות בלטרון במלחמת השחרור, בפשיטות שהסתבכו עם יחידה 101, וגם בקרבות אום כתף בששת הימים ובתעלה במלחמת יום כיפור. "אני אביא שלום ושלווה למדינה הזו", אמר שרון לפי שאושפז בפעם השנייה בינואר 2006.
ולא היה כמו שרון שבז לאחרים. כמו שהיה אכזר לעצמו, בעיקר בימי קרבות ומבחני מנהיגות, כך היה רע לפעמים כלפי יריבים. כמו שהוא העריץ את אומץ לבו של משה דיין, עד כדי סגידה, כך הוא לעג לפחדנותו של מנחם בגין, מי שסייע להדיח אותו, לדבריו, אחרי מלחמת לבנון הראשונה. את היריבים שלו, בעיקר אלה שהתרסקו בדרך, הוא מעך עוד יותר. הוא כל כך נהנה ללעוג להם בחולשתם. הוא יכול היה לשבת ולתאר במשך שעות, בכושר רטורי ראוי לחיקוי ובהנאה גדולה, את הסיטואציה העלובה שאליה נקלעו. בגלל כבודם של האנשים שעלו על קו האש שלו - לא נפרט.
זה היה שרון, לטוב ולרע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם