ראשי » חדשות » דעות

האיש שמת באיחור: כולם ויתרו, אריאל שרון נלחם

שמונה שנים בבית החולים עמעמו עשרות שנים של עשייה, והצער על לכתו של שרון אינו מעכשיו. זאת הייתה המלחמה הכי ארוכה שלו

לפני הרבה מאוד שנים סיפר לי עמרי שרון סיפור: הם היו ליכודניקים יחידים, הוא וגלעד אחיו, באזור של בני קיבוצים ומושבים, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה ומסקנות ועדת כהן. אבא שלהם, אריאל שרון, היה אז פחות או יותר האיש הכי מוקצה במדינת ישראל. אנחנו, אמר לי עמרי, בכוונה, היינו נוסעים באוטובוס עם חולצות טריקו של הליכוד. "גיבינו את אבא", אמר. "האמנו בו".

סיקור מיוחד: אריאל שרון הלך לעולמו
 - ימי אריק: הרגעים שעשו את אריאל שרון
 - בוש: "שרון היה חבר, לוחם ואיש בעל אומץ"
 - פרס: "אריק, על מצחך פלדת נצחונות"
 - בעזה חילקו ממתקים ושרפו תמונות של שרון

גם במלחמה הזו, שמתקיימת כבר שמונה שנים על חייו של אריאל שרון, במחלקה ובחדר בתל השומר, כשכולם כבר הרימו ידיים, אלה היו הוא והם. המשפחה. עכשיו זה נגמר.

כבר שמונה שנים שאריק שרון הוא נוכח נפקד. בין שהיה חי ובין שלא, בשמונה השנים האחרונות, מבחינת הציבוריות הישראלית, שרון איננו. מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, עמוד ענן, בחירות, הליכוד וקדימה, שחרור מחבלים ועסקת שליט, שיחות עם הפלסטינים, המחאה החברתית. זאת רק רשימה חלקית.
   
השאלה היא "מה היה קורה אילו", אלמלא היה קורס שרון ב־4 בינואר, 2006, לפני שמונה שנים, ואיך מדינת ישראל הייתה נראית היום. בונה או הורס, מקים או מפנה, חוצה או בולם, מפסיד או מנצח, שרון היה איש שעושה. חסן נסראללה אמר פעם על שרון שהוא "המלך האחרון שהיה בישראל". כשאויב שלך אומר עליך כזה דבר, זה כנראה אומר משהו.

שרון היה נערץ או שנוא, אהוב או מקולל, זה שאמרו עליו ברכה או אסון. "אריק לא עוצר באדום" ו"אריק מלך ישראל" הם שני צדדים של אותו מטבע. אבי ההתנחלויות ואבי תוכנית ההתנתקות, היה חלק בלתי נפרד מכל אירוע משמעותי שהיה במדינה הזאת, עד שקרס. הוא השאיר חותם בכל מקום שהיה. והוא, עד לפני שמונה שנים, היה כמעט בכולם.

הילד מכפר מל"ל שחלם ללמוד באוניברסיטה, התגייס והקדיש את חייו למדינה. לוחם אמיץ, מחשובי המנהיגים שלנו. סיפורי המלחמות, הקמת ה־101. קרבות אום כתף ואבו עגילה. מלחמת יום כיפור. קולו של שרון בקשר, לפני צליחת התעלה, ארבעים קראו לו שם. "השעה נעשית מאוחרת, זוז קדימה... כאן ארבעים מבקש ממך לבצע מיד..", הוא אמר בקשר.

ההספדים על שרון נכתבו מזמן, בימים ההם שאחרי השבץ החמור. כמה שבועות אחר כך, כששרון לא התעורר, האזרחים שחיכו לנס מתחת לחדר שלו בבית החולים הדסה קיפלו את האוהלים. גם מנהיגי העולם הפסיקו להתעניין. גם אנחנו. אריק שרון הפך ל"איש שהיה". האיש שרצה הכל מיד ולא עצר אף פעם, מת אולי באיחור.

שמונה שנים של שכיבה במיטה בבית החולים עמעמו עשרות שנים של עשייה. הצער על לכתו, אינו מעכשיו. זאת הייתה המלחמה הכי ארוכה של גנרל אריאל שרון. הרופאים היו מוותרים מזמן. אבל שרון נלחם כמו שרק הוא יודע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...