נשיאות היא לא פרס ניחומים לפוליטיקאים
פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, הכריז על מעמדתו לתפקיד נשיא המדינה בראיון צנוע לערוץ 1. האם יש סיכוי טוב? לא בטוח
בראיון חינני ל'יומן השבוע' בערוץ 1 הכריז פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, על מעמדתו לתפקיד נשיא המדינה. שכטמן לא כינס מסיבת עיתונאים, גם לא בחר ברייטינג המפתה של חדשות ערוץ 2. כך סתם, בלי יחצנים, יועצים ודפי מסרים, הזדקף על הכורסא בביתו, הישיר מבט ביישן למצלמה והכריז כי בכוונתו לרוץ לנשיאות. "אני רוצה להיטיב עם העם", אמר.
עוד בנושא:
-המרוץ לבית הנשיא - אם שלום ירוץ שרנסקי יוותר
-המרוץ לנשיאות: פרס, פורש או לא פורש?
איילה חסון, שהתענגה על הבלעדיות שהעניק לה שכטמן, ניסתה להבין האם עומד מולה פרופסור מפוזר, שאינו מבין דבר וחצי דבר בפוליטיקה ובתקשורת. "אין לך מטה ופעילים", הקשתה. "המעומדים האחרים מקושרים יותר".
התשובה של שכטמן הוכיחה שהוא לא פרייר: "אם לא מאהבת מרדכי אז משנאת המן". דבר או שניים בפוליטיקה הוא בכל זאת מבין.
אכן, המעומדים האחרים לתפקיד הרם – פוליטיקאים בפועל או בדימוס – מצויים יותר במסדרונות הכנסת, אך מטבע הדברים גם צברו עם השנים יריבים ושונאים. אולי דווקא מלך הגבישים, יצליח לגבש סביבו קונצנזוס, וידלג בקלילות מאולם הקונצרטים של סטוקהולם, אל לשכת נשיא המדינה.
מי נגד מי?
בנימין נתניהו נגד רובי ריבלין, שרה נתניהו נגד גו'די שלום ניר מוזס, דליה איציק נגד פואד בן אליעזר, ואיווט ליברמן נגד נתן שרנסקי. ואת הפלונטר הפוליטי הזה נראה כי אולי יצליח דווקא שכטמן לשחרר. ואולי הוא יצליח גם לעשות הרבה יותר, כי הדבר האחרון שבית הנשיא צריך להיות הוא סידור עבודה לפוליטיקאים בסוף דרכם הפרלמנטארית. נשיאות לא אמורה להיות פרס ניחומים עבור פוליטיקאים ששאיפתם להגיע אל כס ראש הממשלה לא מומשה.
מסופקני אם בכלל יש צורך בו במוסד הנשיאות. ארה"ב מסתדרת יופי עם נשיא שהוא גם ראש ממשלה. מנגד, המודל האירופי של בית מלוכה, שתפקידו לספק מזון למדורי הרכילות, הוא ארכאי ומגוחך. אבל אם כבר, אז מוטב שאל הלשכה המבוקשת יכנס זוכה פרס נובל, בעל מוניטין עולמי, שהצליח להגיע להישגים מדעים יוצאי דופן. יוצאי דופן כמו המדינה הקטנטונת והצעירה הזו שנלחמת על קיומה בתוך ים איסלאמי פונדמנטליסטי ובכל זאת מהווה מעצמה מדעית-טכנולוגית-חקלאית.
לצד ייצוגיות, כלפי חוץ, מצופה מכבוד הנשיא לשמור על ממלכתיות ועל אחדות העם. האם לשכטמן יש סיכוי טוב לאחד סביבו את העם? לא בטוח. הוא כבר הצליח לעצבן את החרדים כשהתבטא נחרצות נגד החינוך החרדי. "יש להעניש על פי חוק הורים שלא מקנים לילדיהם את לימודי הליבה, שכן הם למעשה מתעללים בילדיהם והופכים אותם למקבצי נדבות", אמר בבוקר שלמחרת ההודעה על זכייתו בנובל.
נו. טוב. אפשר לדון את שכטמן לכף זכות. מסוחרר מן הבשורה שכח גינוניי נימוס בסיסים. ובכל זאת, הצהרות מהסוג הזה, לא בתוכנן הנכון, כי אם בסגנונן הבוטה, מתאימות לפוליטיקאים שרוצים לגרוף עוד מנדט על חשבון שנאת חרדים, ולא למי ששואף לחולל שינוי אמיתי ונדרש בחינוך הטכנולוגי ובהשכלה הכללית של כלל ילדי ישראל. בכלל, מומלץ לו לשכטמן שיתחיל לספור את הציבור החרדי-דתי -מסורתי. הכרזה על מועמדות לנשיאות מוטב לה, למשל, שלא תעשה דווקא בליל שבת. כמדומני יש כמה אזרחים במדינה הזו שלא מחוברים למדיה בשבת.
איך זה יגמר?
מוקדם עוד לנחש. הלוואי ששכטמן יחגוג את יום הולדת 90 שלו באותה פשטות שבה ירה את יריית הפתיחה למרוץ לנשיאות. שכטמן, המתגורר בבית צנוע בחיפה, העיד על עצמו כי הוא רוכש מכונית אחת לעשרים שנה, מפני שהוא אוהב לתקן דברים בכוחות עצמו.
אם את הרוח החסכנית הזו יביא איתו ללשכת נשיא המדינה, מדינת ישראל תזכה לא רק בנשיא ייצוגי אלא גם בקופת מדינה מרוששת פחות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם