המלחמה בחרקים לא מקדשת את האמצעים

אם לא נדע באיזו תחמושת משתמש האיש שמנהל מלחמה אצלנו בסלון, אנחנו עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שאולי נפטרנו מהמקקים, אבל פגענו גם בעצמנו

אביב לביא | 23/1/2014 9:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
טרגדיית ההרעלה בירושלים שולחת תזכורת כואבת: חומרי הדברה הורגים. הרעלים שמשמשים אותנו כדי לקטול חרקים בחקלאות או בסביבה הביתית יכולים לקטול גם אותנו. ביותר מדי בתים בישראל הרעלים הללו, שפוגעים במערכות העצבים, הם אורחים של כבוד: הם מסייעים לנו להיפטר מהג'וקים ושאר חרקים שמשתכנים בחרכי הבית ומסרבים לעזוב, ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאויב של האויב שלנו הוא ידידנו. איזו טעות.

האסון בירושלים אתמול הוא אירוע קיצון. הנסיבות המדויקות עדיין נחקרות, אבל כבר עכשיו ברור שהיה כאן שילוש לא קדוש: התעלמות מהוראות השימוש בתכשיר, שימוש בחומר רעיל במיוחד, ומנה הגונה של ביש מזל. הבעיה היא שחלק מהמרכיבים הללו, במינונים משתנים, מתרחשים כל העת בבתי מגורים בישראל.

לא כל נמלה או תיקן הם עילה להפצצה לא קונבנציונלית. אנשי כוחות ההצלה בירושלים, אתמול
לא כל נמלה או תיקן הם עילה להפצצה לא קונבנציונלית. אנשי כוחות ההצלה בירושלים, אתמול צילום: פלאש 90

האקלים המזרח תיכוני החם הוא גן עדן לחרקים, המלחמה בהם מקדשת הכל ואנחנו מפציצים אותם ברעלים, ועל הדרך את הרצפה שעליה זוחל התינוק, הספה שעליה אנחנו יושבים והכלים שמהם אנחנו אוכלים. בימי שגרה חומרי ההדברה לא הורגים אותנו בבת אחת, אבל זה לא אומר שהם לא הורגים, או לפחות גורמים לפגיעה בבריאות: לאט, בהדרגה.

לא מוכרחים להניף דגל לבן במלחמה מול החרקים, אבל מומלץ לקחת אותה בפרופורציה: לא כל נמלה היא איום קיומי, לא כל תיקן גרמני (הג'וקים הכתומים הקטנים שפורחים בארונות) הוא עילה להפצצה לא קונבנציונלית. בית מטוהר מחרקים זה כיף, אבל לכיף הזה יש מחיר, והגיע הזמן לשקול האם כדאי לשלם אותו. ישראלים רבים נוהגים להזמין הדברה "מונעת" עוד לפני שנתקלו בבית במקק אחד; זה כמו לקחת תרופה נגד מחלה שאולי לעולם לא תגיע.

בצד השני של המשוואה נמצאים המדבירים. חלקם מקצועיים, זהירים, אך אחרים מחפשים את הדרך המהירה והרווח הקל, ולעזאזל הבטיחות והבריאות. הישראלי הסביר מתייעץ עם שלושה רופאים לפני שהוא לוקח אקמול, אבל קופץ על המדביר הזול הראשון שהניח עלון פרסומי בתיבת הדואר.

ענף ההדברה סובל מפרצות רבות: חומרים כימיים רבים נפסלו בשנים האחרונות לשימוש בסביבה הביתית, אבל חלק מהמדבירים ממשיכים להשתמש בהם באין מפריע. הם זמינים בחנויות, ואפשר לסמוך עליהם שיביאו תוצאות. זה מאוד מפתה, אבל גם מאוד-מאוד מסוכן.

במשרד להגנת הסביבה מנסים לפקח ולאכוף, אבל הכלים דלים. קומץ פקחים (בלי כלי רכב) ואנשי המשטרה הירוקה יוצאים מדי פעם למבצעים בנוסח "יצאת צדיק" ובמהלכם הם אורבים בדירה למדביר שהצטברו לגביו עדויות מחשידות. בשנה שעברה נפתחו שמונה תיקים נגד מדבירים, והמשמעות היא שאם אנחנו, הצרכנים, לא נשמור על עצמנו - איש לא יעשה זאת עבורנו.

אם לא נתעקש לשאול ולקרוא, אם לא נדע באיזו תחמושת משתמש האיש שמנהל מלחמה אצלנו בסלון, אנחנו עלולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שאולי נפטרנו מהמקקים, אבל החלפנו אותם במשהו גרוע הרבה יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק