ועידת דמים: למי כדאי לבוא לז'נבה?
למעשה - לאף אחד, הסכם לא ייצא משם, כי הצדדים הלוחמים לא הבשילו לפשרות כואבות, גם אם יהיה הסכם - עוד צריך לטפל באל-קאעידה
כבר בימיה הראשונים של ההתקוממות הסורית לקתה האופוזיציה בחוסר יציבות ובפלגנות, למעשה היא התקשה, ועודנה, למצב את עצמה כחלופה המתאימה למשטר אסד. חוסר התפקוד של האופוזציה, בדמות "המועצה הלאומית הסורית", הביא בנובמבר 2012 לרה-ארגון שלה וליצירת "קואליציית הכוחות הסוריים". אולם גם בצורתה החדשה לא נודעו לה הצלחות גדולות. למעשה, רק ביום שבת האחרון הסכימה "קואליציית הכוחות" להשתתף בוועידת ז'נבה, כאשר מתוך 112 חבריה טרחו להגיע להצבעה 75 נציגים 58 הצביעו בעד 14 התנגדו, 2 נמנעו ואחד הצביע בפתק לבן. מה עם יתר חברי הקואליציה? ובכן הללו לא הסכימו בכלל עם עצם ההצבעה, דבר אשר ממחיש את גודל המחלקות בתוך הרכב האופוזיציה הסורית, שלא לדבר על המחלוקות עם הכוח החילוני המרכזי שלוחם בסוריה – צבא סוריה החופשית. ומכאן, שאם יתקבלו החלטות מהותיות בוועידה, בייחוד כאלה של פשרה מול המשטר, ספק אם תצליח "קואליציית הכוחות הסוריים" לאשרר אותם.
מלחמת האזרחים בסוריה כבר מזמן איבדה את אופייה המקומי, במיוחד עם כניסת ארגוני האסלאם הקיצוני למערכה. שניים מהידועים שבהם, ואשר מסונפים לאל-קאעידה, הינם "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה",המורכב מכ-5,000 לוחמים; וג'בהת אל-נוצרה ("חזית התמיכה"), המוערך בלמעלה מ-15,000 לוחמים. נציין, כי כבר עכשיו ישנם אזורים שלמים במזרח סוריה הנשלטים על-ידי כוחות אל-קאעידה, בהם חלים חוקי הקוראן, ואשר נלחמים להרחיב עוד יותר את תחומי השפעתם עד להפיכתה של סוריה למדינה אסלאמית. על כן, גם אם נניח שיימצא הפתרון לסיום מלחמת האזרחים בין האופוזיציה החילונית לבין משטר אסד, ברור הוא שהאופוזיציה האסלאמית הקיצונית לא תקבל את תנאיי ההסדר ולא תראה עצמה כפופה להחלטות וועידת ז'נבה. כפועל יוצא, סביר להניח שהמלחמה בסוריה תמשך עוד זמן רב.
מלבד הפערים העצומים בין האופוזיציה החילונית למשטר אסד, קיימים פערים גדולים בין העמדות של ארצות הברית ורוסיה, בדבר הדרך לפתור את המשבר בסוריה. בעוד שהאמריקנים רואים את ירידתו של אסד מן הבימה הפוליטית כתנאי הכרחי לסיום מלחמת האזרחים, הרוסים מגבים את הנשיא הסורי, אשר בעצמו שוקל לרוץ לקדנציה נוספת בבחירות העתידות להתקיים בחודש יוני השנה. כך, שבאין הנהגה מאוחדת וראויה לאסד, רוסיה לא רואה חלופה אחרת, מלבד השלטון הסורי הנוכחי, אשר תוכל להילחם ביעילות בהתגברות האסלאם הקיצוני בסוריה; שכן הרוסים מביטים בדאגה בכמות הלוחמים הזרים שמגיעים לסוריה מרחבי אירופה, ובעיקר מן הקווקז, וחוששים שנפילתו של אסד לא רק שלא תסיים את מלחמת האזרחים, אלא גם תעניק רוח גבית לארגוני האסלאם הקיצוני, הפועלים ברוסיה ובגבולה הדרומי, לחדש את מאבקם.
ברי הוא, גם למשטר אסד וגם לאופוזיציה, שמלחמת האזרחים נמצאת בשלב ממושך של התשה וקיפאון – הן מדיני והן צבאי. ומכאן, שכלל הצדדים הפועלים יצטרכו לגלות גמישות רבה אם בכוונתם לשים קץ לאלימות המשתוללת זה שלוש שנים בסוריה. באין פשרה המלחמה הזו תמשך עוד זמן רב, וכפי שמסתמן כרגע הצדדים עדיין לא הבשילו להסכים לפשרות כואבות מבחינתם.
ד"ר יהודה בלנגה הוא מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן
וחוקר אורח במרכז דיין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם