ישראל בתפקיד "ילד הכאפות" העולמי
במקום להיות מרוצים מביקורו של ראש ממשלת קנדה, אנשי הימין מיהרו להתלונן על הסיקור התקשורתי של הגעתו. משהו בביקור הזה דוקר את המיית ליבם
אלא שלרבים מבין אלה שמחשיבים את עצמם כאנשי ימין זה לא מספיק. יש משהו אחד בביקור הזה שדוקר את המיית ליבם. הכיסוי התקשורתי של ביקור ראש ממשלת קנדה במחוזותינו, או אי-הכיסוי, הוא-הוא מה שחשוב כרגע. מכל עבר מגיעות הטרוניות. מאמרים בעיתונות ופוסטים ברשת רוטנים וגועשים על כך שהמלך החדש בשכונה לא מקבל את הכבוד הראוי לו.
כיצד לא משדרים את נאומו בכנסת הם שואלים. איך לכל הרוחות והשדים הנאום המלטף של מר הרפר לא פותח מהדורות, הוא הרי הגיע עד לכאן מצפון אמריקה הקפואה כדי ללטף לנו את האגו, אז למה לא לתת לו את הבמה הראויה? מבכים קברניטי ומלחי הימין. שוב סינדרום ילד הכאפות העולמי בשיא תפארתו.
שוב הישראלים חייבים ליטוף. בדומה לרצון העז לזכות בהכרה פלסטינית ביהדותנו במדינתנו כך גם הפעם. הילד הבעייתי בשכונה נכסף אל ההכרה וזועק בדמעות על אי הגעתה. מדוע מי שכל כך בטוח בצדקת דרכו זקוק כל הזמן לחיזוקים מכל עבר? האם ייתכן שאנשי ימין רבים לא כל כך בטוחים שזו הדרך? שבחדרים הצדדיים במוחם מנקר החשש שמשהו כאן לא ראוי ולא צודק? כי אחרת מה ההסבר הפסיכולוגי לדפוס התנהגות שחוזר על עצמו המשווע לאהבה והכרה.
ושאלה נוספת ברצוני לעלות. עד מתי יבכו בימין על שגונבים להם את המדינה? הרי השלטון (בקרוב תוחלף המילה שלטון במילה משטר, עוד כמה אדם ורטה ואנחנו שם) כבר מזמן שלהם. העליון מתאזן ככל שחולפות השנים. העיתון הנפוץ במדינה כבר מזמן שופרו של משיח בית נתניהו. אמצעי שידור אחרים כבר לא דומים לימי שלטון מפא"י.
גם למוקדי כוח שלא מרבים לדבר עליהם הוצנחו אנשי שלומם. קחו לדוגמה את מנהל מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים שבראשם עומדים אנשי ימין מובהקים והרשימה עוד ארוכה. חבריי מימין קבלו נא צלצול השכמה בשיא הדציבל האפשרי. מדינת ישראל כבר מזמן מנווטת על ידי נציגכם. הבכי והנהי הם לא יותר מדמעותיו של קוזאק שנגזל.
הכותב הוא עורך התוכנית לונדון וקירשנבאום בערוץ 10
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם