כמה רחוק ילכו החרדים עם המחאה? לא מעט
רגילים לפעול באי ודאות, לא נרתעים מסנקציות כלכליות, יודעים לאחד כוחות ומבינים שאין להם הרבה מה להפסיד. שאלות ותשובות על המשבר
בשנת 2013 התגייסו לצה"ל כ-2,000 חרדים. בשנת 2014, ללא קשר לדיון הציבורי והשינויים בחקיקה, צפויים להתגייס 2,300. כדי להבין את משמעות התהליך עבור הציבור החרדי נכון לפנות לנתונים משנת 2008, אז התגייסו כ-400 חרדים. הנהגת הציבור החרדי מבקשת מהציבור הכללי לראות את מגמת השינוי. לא לשפוט נתונים בערכם המוחלט אלא להביט באנשים שמעבר לנתונים. לראות מה עובר עליהם בקהילות ורק לאחר מכן לדון בנתונים הסטטיסטיים.
האם חוק הגיוס החדש הפך לקו שבר מבחינת החרדים?
חוק הגיוס החדש אינו קו שבר. ההנהגה החרדית, הן מטעם ש״ס והן מטעם יהדות התורה, משתפת פעולה עם הוועדות שעוסקות בשאלת הגיוס. יותר מכך - ההנהגה החרדית מקיימת שיח ישיר עם גורמים צבאיים. מה שהווה קו שבר מבחינת הדרג הפוליטי החרדי זו האווירה הכללית בישראל. המפלגות החרדיות עברו לאופוזיציה וכעת סוגרים איתן חשבון.
עם איזה סעיפים בחוק החרדים יכולים לחיות?
המגזר החרדי מקיים שיח. לולא ההידברות לא היו שינויים בתעסוקה, בהשכלה ובשירות הלאומי. ההנהגה החרדית מגדירה עם מה היא לא יכולה לחיות: סנקציות פליליות וניסוח חוק ממנו משתמע שהממשלה מגבילה את לימוד התורה. ׳לא׳ אחד מתוך ההיבט המעשי ו׳לא׳ אחד מתוך השקפה והתנגדות עקרונית.
בכמה מתגייסים חדשים בשנה מדובר?
היעד הנדון במסגרת החוק לקראת שנת 2014 הוא 3,800 מתגייסים לערך. לקראת 2015 ו-2016 תוספת של 700 מתגייסים חדשים. ללא שינוי החוק, היעד הצפוי היה תוספת של 300 מתגייסים בשנה. הסמכת הממשלה לקבוע יעדים לגיוס פותחת עוד זירת התנהלות עתידית.
האם סנקציות כלכליות יכולות לערער את הישיבות?
הציבור החרדי רגיל לפעול בתנאים של אי ודאות. בגלל התקציבים המוקצים, ובשל הקושי לגייס תרומות. סנקציות כלכליות לא יפגעו בישיבות. עולם זה ילמד להסתגל למציאות החדשה. הנהגת הציבור החרדי לעולם תבליט כי שום הכבדה טכנית לא תמנע או תפסיק לימוד תורה.
כיצד ציפו החרדים שהמשבר ייפתר?
הציפייה היא שיבשיל השיח מול הגורמים העוסקים בחקיקה ומול גורמי הביטחון. מבחינתם פסיקת בג"ץ, תוך התעלמות ממיצוי השיח, היא במקרה הטוב אוטיזם חברתי ובמקרה הרע כוונת זדון. אלמנט משמעותי לסיום המשבר יהיה כאשר ההנהגה הרוחנית וההנהגה הפוליטית ישמעו מצד "נציגי הממלכה" כי הם רואים משמעות לשימור לימוד התורה.
מה קרה בשבוע האחרון שהוביל לאלימות אתמול?
ההפגנות נולדו בגלל זרז טכני שהשתלב עם מוכנות בציבור החרדי. האירוע הטכני היה מעצרו של צעיר חרדי מאשדוד שלא התייצב בלשכת הגיוס לאחר בדיקת רישיונות שגרתית. זה היה האירוע שהצית. המוכנות בציבור לצאת לשטח נולדה לאחר פסיקת בג"ץ.
האם החברה החרדית וההנהגה הפוליטית פועלות כאגרוף אחד?
כאשר המחנה חש סכנה הוא מתאחד. הדרג הפוליטי החרדי הוא בבחינת פרזנטור של ההנהגה הרבנית בשטח. הציבור החרדי נשמע ראשית לרבנים. בעתות חרום, כמו עכשיו, הרבנים מעבירים את המשקל לנציגיהם בשטח, והציבור שוכח את המחלוקות הפנימיות. במאבקים משמעותיים נראה את הדרג הפוליטי חוזר למקור הכוח שלו - הדרג הרבני - כדי לשדר לשטח את אחדות המחנה.
מי הם הפלגים הבולטים?
היהדות החרדית האשכנזית נחלקת בין ביתו של הרב שטיינמן, שרואה נחיצות בקיום שיח עם צה״ל, לעומת ביתו של הרב אויערבך, שמתנגד לשיתוף פעולה. הדומיננטיות החרדית האשכנזית מאלצת את החרדיות הספרדית , תנועת ש״ס, להגיב. ש״ס חשה לא בנוח במאבק זה משום שיש לה בוחרים רבים בצה״ל. חברי יהדות התורה התחרו מי יתקוף בצורה בוטה יותר את בג"ץ. בש״ס הסתפקו ב״מש״ס נמסר״.
מהם גבולות המחאה?
אם הכנסת תאשר חוק שיתעלם מהציבור החרדי וימשיך באווירת המתקפה שהוא חווה, לא יהיה מפתיע למצוא את החרדים ברחוב. בהפגנות אתמול קיבלנו סימן ראשון לאן הדברים הולכים: בצד ההפגנות באזורים חרדים מובהקים, גם הפגנה בכניסה למודיעין. החרדים לא יסתפקו בזעקה מהמגרש הביתי שלהם: הם ייצאו למקומות מפגש עם הישראליות. האם נקבל מאהל חרדי ברחוב רוטשילד? קשה עדיין לצפות. דבר אחד בטוח: כל צעיר חרדי יודע שאין לו מה להפסיד, ולכן כל מסלולי המחאה באים בחשבון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם